הטרגדיה התרחשה בנתניה ב-2010 כשהנער וחבריו טיפסו לגג כדי לשאוף גז מזגנים. באחרונה התקבלה תביעה שהגיש האב נגד הנער שדחף את בנו ונגד עיריית נתניה.
לפני כשבע שנים, באחת השבתות של חודש מרץ 2010, טיפסו חמישה נערים כבני 16 לגג בית ספר בנתניה במטרה לשאוף גז ממדחסי המזגנים.
בהגיעם לגג, שאפו שני נערים גז באמצעות קשית ובקבוק פלסטיק ריק. בעודם עומדים בסמוך לקצה הגג התפתח ביניהם ויכוח שבמהלכו דחף אחד הנערים את השני והוא צנח ארצה מגובה 7 מטרים ומת. בנער הדוחף הורשע בהריגה בהליך פלילי.
שנתיים לאחר מכן, אביו של הנער המת הגיש תביעת פיצויים נגד הנער שדחף את בנו, נגד עיריית נתניה ונגד משרד החינוך.
האב טען שהנער גרם למות בנו בהתנהגותו התוקפנית והרשלנית. הוא הוסיף שהעירייה ומשרד החינוך אחראים שמדובר במבנה מסוכן והיה עליהן לדאוג לאמצעי זהירות שיכלו למנוע את האסון.
הנער טען להגנתו שהאחריות המלאה למקרה מוטלת על בנו המנוח של התובע. לדבריו, הבן שאף את גז המזגנים ונטפל אליו וזו הסיבה שהובילה לנפילתו מהגג.
עיריית נתניה טענה מצידה שהמנוח וחבריו הם מסיגי גבול שנכנסו בלי רשות לשטח בית הספר שהיה מגודר ונעול. היא הוסיפה שלנוכח המעשה המסוכן יש לראות במנוח כמי שהסתכן מרצונו ובכל מקרה, הנער הדוחף הוא האחראי הבלעדי לתאונה.
משרד החינוך טען שיש להטיל את האחריות על עיריית נתניה שאחראית על תחזוקת בית הספר ובטיחותו. במהלך המשפט העידה מנהלת בית הספר וסיפרה שהתריעה מספר פעמים בפני העירייה שנערים נוהגים לטפס לגג המבנה בשעות אחר הצהריים וביקשה שתדאג למגן אותו. היא סיפרה שהעירייה התקינה סורגים אך הדבר לא פתר את הבעיה.
חוסר אכפתיות
ביחס לנער הדוחף הבהיר השופט עמיעד רט מבית משפט השלום בהרצליה שהרשעתו בהליך הפלילי והממצאים שנקבעו שם מהווים בסיס לקביעת אחריותו גם בהליך האזרחי. בנסיבות אלה קבע השופט שהנער אחראי לנזק הן מאחר שתקף את בנו המנוח של התובע והן מכיוון שהתרשל כשהשליך אותו מהגג.
גם עיריית נתניה נמצאה אחראית והשופט ציין שהעובדה שהמנוח וחבריו היו מסיגי גבול אינה נותנת לה פטור מוחלט מאחריות. השופט הסביר שכאשר נוכחותו של מסיג גבול במקום היא צפויה, "דמו אינו הפקר" ובעל הקרקע אחראי לנזק.
במקרה זה לדבריו, העירייה הייתה מודעת לבעיית הטיפוס על הגג המסוכן מחוץ לשעות הפעילות של בית הספר ולמרות זאת "בחרה בחוסר אכפתיות בולט להתעלם מאפשרות קרובה לוודאי שאדם יימצא בתחום הסיכון".
מנגד, השופט דחה את התביעה נגד משרד החינוך וציין שלהתרשמותו מנהלת בית הספר דווקא גילתה אכפתיות השתמשה בכל האמצעים שעמדו לרשותה בניסיון למנוע את הפגיעה.
השופט הטיל אחריות מסוימת על הנער המנוח והסביר שבחירתו לעלות לגג ולשאוף גז הייתה כרוכה בסיכון לא מבוטל, גם אם מדובר בשכונה עם צרכים מיוחדים ותופעה שהייתה מקובלת בקרב הנערים.
בגין הפסדי שכר, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים והוצאות קבורה ולאחר ניכוי אשם תורם של 40% חויבו הנער ועיריית נתניה לשלם לאב 822,266 שקל בצירוף שכ"ט עו"ד של 23.4% והוצאות משפט.
- שמות ב"כ הצדדים מפורטים בפסק הדין
עו"ד מוטי ארד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.