בן 13 קיים מגע מיני עם בן 11 ובהמשך השניים לחצו על קטין נוסף להצטרף. שופטת בית המשפט לנוער החליטה להתחשב בגילו הצעיר שלטעמה השליך על יכולתו להבין את מעשיו
בית המשפט לנוער בנתניה החליט לאחרונה שלא להרשיע נער בן 17 בעבירות מין ואיומים, אף שהודה כי כשהיה בן 13 קיים יחסי מין עם שכנו בן ה-11 ובהמשך לחצו השניים על ילד נוסף להצטרף. ההחלטתה של השופטת ליזי פרוינד התבססה בעיקר על גילו בעת ביצוע העבירות. לדבריה, ההנחה שלפיה קטין מתחת לגיל 14 לא יכול לקבל החלטה מינית שקולה צריכה לחול לא רק על נפגע העבירה אלא גם על המבצע, ומחייבת התחשבות. הנאשם יהיה בפיקוח של שירות מבחן במשך חצי שנה, ירצה 160 שעות שירות לציבור (של"צ) ויפצה כל מתלונן ב-3,500 שקל.
הנאשם ושכנו נהגו לבצע זה בזה מין אוראלי במשך כשנתיים (2015-2017). המעשים נחשפו לאחר שלחצו על שכן נוסף (11) להצטרף אליהם והוא סירב, והנאשם איים שאם יספרו על כך ירצח אותם.
לפני כשנתיים הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן שכלל שני מקרים בלבד וייחס לו עבירות של מעשה סדום, נסיון למעשה סדום ואיומים.
בשורת תסקירים בעניינו דווח על התגייסות לטיפולים פרטניים וקבוצתיים ועל שינוי משמעותי בדפוסי החשיבה וההתנהגות שלו. צוין כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו, מביע חרטה, בושה וצער על הפגיעה שהסב לשכניו, וכי עשה שינויים מקיפים בחייו, מצליח בלימודים ושואף להשתלב בשירות משמעותי בצה"ל.
בסיכום התסקיר האחרון הומלץ לפיכך על הימנעות מהרשעה לצד ענישה טיפולית, שכוללת צו מבחן למשך חצי שנה, התחייבות כספית ושל"צ.
למרות ההמלצה דרשה המדינה הרשעה לצד עונש של מאסר על תנאי, של"צ ופיצוי לנפגעי העבירה, וזאת נוכח המעשים החמורים שביצע הנאשם והפגיעה הקשה בנפש הנפגעים.
מטעם הסניגוריה נטען כי אין ספק שהעבירות חמורות וקשות אלא שיש גם מקום להתחשב בחרטה, בלקיחת האחריות ובדרך הארוכה שעושים הנאשם והוריו כדי לוודא שלא יחזור על מעשים מהסוג הזה.
הובהר כי לא מדובר בנער בעל דפוסים עברייניים אלא בצעיר שסבל מבעיה מינית וזקוק להמשך טיפול. בית המשפט אף התבקש להתחשב בכך שהנאשם בעצמו היה מתחת לגיל ההסכמה (14) כשביצע את העבירות, ובכך שהנפגע נטל חלק במעשים אך לא הוגש נגדו כתב אישום. לבסוף הודגש כי הרשעה בעבירות מין תפגע בעתיד של הנאשם ובשירות הצבאי שלו.
דפוסי חשיבה מוגבלים
השופטת ליזי פרוינד הבהירה כי היא לא מפחיתה מחומרת העבירות והשלכותיהן על הקטינים שנפגעו. עם זאת, היא החליטה לתת משקל גדול לכך שלנאשם לא מלאו 14 כשביצע את העבירה הראשונה. בהקשר הזה ציינה השופטת כי ההנחה החוקית שקטין בגיל כזה לא יכול לגבש הסכמה לקיום יחסי מין צריכה לחול גם על מבצע העבירה ולא רק על הנפגע.
השופטת הדגישה כי למרות הפרשי הגילאים בין הנאשם לבין המתלוננים, לא ניתן להתעלם מכך שגם דפוסי החשיבה שלו היו מוגבלים ולא מגובשים. בנוסף היא ציינה כי כשופטת נוער עליה להתחשב גם בנסיבות האישיות של הקטין, גילו וסיכויי השיקום שלו.
לאור זאת החליטה השופטת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם. היא הטילה עליו עונש של 160 שעות של"צ ופיקוח של חצי שנה. בנוסף, הוא חויב לחתום על התחייבות של 5,000 שקל שלא לבצע עבירת מין בשנה הקרובה, ולפצות כל אחד מהמתלוננים ב-3,500 שקל.
לגזר דין (ללא הרשעה) ת"פ 25076-01-18
עו"ד שי גרין
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.