בית המשפט קבע שפטירת היורש לפני מות אחיו המוריש מבטלת את צוואת האח שנערכה לטובתו, כך שילדיו אינם יכולים לתבוע את חלקו בירושה
ילדיו של אדם שהלך לעולמו טרם זכייתו בירושת אחיו לא יקבלו נתח מהירושה לאחר פטירת דודם. כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד שאישר פסק דין המנשל את המערערים מהירושה. סגנית הנשיא ורדה פלאוט (אב"ד), השופטת יעל מושקוביץ והשופטת צבייה גרדשטיין פפקין, קבעו שאין למערערים מעמד משפטי כלשהו ביחס לעיזבון דודם המנוח שנפטר ערירי שעה שאביהם הלך לעולמו לפניו באופן שגרם לביטול הוראות הצוואה שערך אחיו לטובתו.
מדובר למעשה בצוואה הדדית שערכו דוד המערערים וזוגתו אשר הלכו לעולמם מבלי שהביאו ילדים. בצוואה, שנערכה בשלהי שנות השמונים, קבעו השניים בין היתר שבמות אחד מהם יועבר רכושו לשני. עוד קבעו בני הזוג כי "אם חס וחלילה ניפטר מן העולם יחדיו" יועבר רכושה של האישה לאחיה, המשיב, ואילו רכושו של האיש יועבר לאחיו, אבי המערערים. בפועל, אחיו של המוריש נפטר לפני בני הזוג, אחריו מת המוריש ולאחר מכן הלכה לעולמה המורישה.
בנסיבות שנוצרו הגישו המערערים בקשה לקיום הצוואה לטובתם, אבל בית המשפט למשפחה קיבל התנגדות שהגיש המשיב (אחיה של המורישה) וקבע שהירושה כולה שייכת לו. מכאן הערעור שהגישו אחייניו של המוריש לבית המשפט ביוני אשתקד.
לטענת המערערים מדובר במקרה פשוט של "יורש במקום יורש". לשיטתם, הפרשנות המתבקשת לצוואה היא שלאחר מות שני המורישים יש לחלק את העיזבון בין שני היורשים – אביהם והמשיב – ואין להעניק את הבכורה למשיב בלבד.
המערערים אף הסתייגו מהפרשנות שנתן בית המשפט למשפחה לביטוי "ניפטר יחדיו", ככזה הכולל מקרה נדיר של מוות בעת ובעונה אחת. לטעמם יש לפרש את הביטוי באופן פשוט העוסק במוות טבעי בזה אחר זה, כך שירושת אביהם למעשה לא נגרעה בשום שלב.
הייתה צלולה?
לעומתם ביקש המשיב לכבד את פסק הדין. לשיטתו לאחר מות בעלה של אחותו מלוא הרכוש המשותף עבר לרשותה והיא הייתה רשאית לעשות בו כראות עיניה. משאחותו לא עשתה דבר טרם מותה, טען המשיב, ממילא צדק בית המשפט כי הוא, כאחיה היחיד, יורשה על פי דין.
תחילה ציינו השופטות כי הן מסכימות לפרשנות שלפיה אבי המערערים נחשב לזוכה על פי הצוואה רק במקרה ששני המורישים נפטרים מן העולם בעת ובעונה אחת. לדבריהן לשון הצוואה ברורה ועולה ממנה הסדר ירושתי למקרה של מוות יחדיו באסון, להבדיל ממוות טבעי.
בהתחשב בכך שהמורישים לא הלכו לעולמם יחדיו ושהמוריש נפטר לפני אשתו – ממילא אביהם של המערערים כלל לא נכנס לתחום שיפוטה של הצוואה.
יתרה מכך, נימקו השופטות, כי גם בהנחה ששני האחים של המנוחים הם יורשיהם, הרי שבהתאם לחוק הירושה מכיוון שאחי המנוח נפטר לפניהם – הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת ואין כל מעמד לילדיו.
בתוך כך השופטות ציטטו מהקלטת שיחה שניהלו המערערים עם המורישה טרם מותה במהלכה הדגישה בפניהם האחרונה כי אין להם חלק בירושתה. המערערים ניסו להתנער מתוכן השיחה בטענה שמדובר בתקופה בה המורישה הייתה בלתי כשירה והופעל בעניינה ייפוי כוח מתמשך, אך השופטות קבעו שעצם ההקלטה מעידה על כך שהמערערים ראו בה בזמן אמת כצלולה מספיק על מנת לחלץ ממנה מידע ביחס לכוונתה.
בסופו של יום הערעור נדחה והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 שקל.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אפרת יוסים
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.