מאז פסיקת ביהמ"ש העליון מהקיץ האחרון, אבות רבים מחויבים במזונות נמוכים ושוויוניים יותר, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ואופן חלוקת המשמורת. הנה מקרה נוסף שאמנם כבר הוכרע, אך יוחזר לבחינה נוספת.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את ערעורו של אב על פסיקת בית המשפט למשפחה, והורה לדון מחדש בגובה המזונות תוך התחשבות בפסיקת בית המשפט העליון מהקיץ האחרון, שחוללה שינוי מהותי ביחס למזונות ילדים יהודים מעל גיל 6.
בית המשפט למשפחה חייב את האב לשלם לבתו מזונות בסך של 4,560 שקל לחודש – סכום שהורכב ממזונות (שוטף), עלות הדיור, והוצאות אחזקת הבית (מה שנקרא "דמי מדור ואחזקת מדור"). בנוסף, האב חויב לשאת במחצית הוצאות חינוך ובריאות. עוד נקבע כי קצבת הילדים תשולם לאם.
פסק הדין של בית המשפט למשפחה ניתן בחודש יולי 2016. באותה עת הילדה הייתה בת 5 שנים ו-9 חודשים, כך שלפיה הדין העברי גילה "מקטני קטנים" (מתחת לגיל 6), ולכן האב חייב לשאת בצרכיה ההכרחיים באופן מוחלט.
בפסק הדין צוין כי אין פסיקה מחייבת שעל פיה יש "לסכום סכומי מזונות על פי היקף הסדרי הראיה".
מאוחר יותר האב הגיש ערעור בבית המשפט המחוזי, בו ביקש להפחית את סכומי המזונות. בשלב זה הנסיבות השתנו בשני מובנים: ראשית, גילה של הילדה, כיום בת 7.
שנית, התחולל שינוי גדול בתחום המזונות של ילדים יהודים, כאשר בחודש יולי 2017 – כשנה לאחר מתן פסק דין זה ביהמ"ש למשפחה – הגיעה לעולם פסיקתו של ביהמ"ש העליון שזכתה להדים רבים בתקשורת הישראלית, בה ההלכה בדבר פסיקת מזונות ילדים מעל גיל 6 שונתה מן היסוד.
בהרכב של שבעה שופטים נקבע כי "בגילאיי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית ובשים לב לכלל נסיבות המקרה".
בבואו להכריע בערעורו של האב, השופט שאול שוחט הסביר שעם פסק דינו של ביהמ"ש העליון "נפל דבר בישראל".
שוויון בנטל
כמו כן, השופט אף ציין כי ראוי להחיל את פסיקת העליון גם רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוט, וגם במסגרת ערעור. "תיקים רבים בערכאות השונות המתינו לסיום ההתדיינות בהלכת בע"מ 919/15, ואין זה ראוי שרק הצדדים לפסקדין זה יהיו היחידים הזוכים משינוי ההלכה", כתב.
כמו כן, על סמך אמירות שופטי ביהמ"ש העליון, השופט סבר כי העקרונות שהוצגו בנוגע לחלוקה שיוויונית יותר של הנטל, לא הוגבלו רק למקרים של משמורת משותפת.
בהמשך פסק דינו השופט שוחט פירט את הפרמטרים שבהם יש להתחשב בקביעת גובה המזונות: צרכי הילדים, היכולות הכלכליות של ההורים והיחס ביניהן, וכן חלוקת המשמורת בפועל.
בתוך כך השופט העיר שאין להיצמד לנוסחאות מתמטיות נוקשות, ולפני שפוסקים סכום סופי יש להתבונן במכלול נסיבות המקרה, ולזכור את "שיקול העל" שהוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים.
השופטות יהודית שבח וחנה פלינר הסכימו עם השופט שוחט. התוצאה הייתה כי הערעור התקבל. השופטים הורו להחזיר את העניין לבית המשפט למשפחה, לצורך קביעת המזונות וחלוקת הנטל מחדש, על בסיס הנחיותיהם ובראי פסק דינו של בית המשפט העליון. עד למתן פסק דין חדש, המזונות שנפסקו בעבר יישארו על כנם כמזונות זמניים.
למעבר אל פסק דינו של בית המשפט המחוזי
- ב"כ המערער: עורך דין משפחה איריס שיינפלד
- ב"כ המשיבה: עו"ד שרון ליכט-פטרן
עו"ד איתן קוהלי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.