נפלה בדרך לחיסון קורונה והוכרה כנפגעת עבודה

קופאית ב"שופרסל" קיבלה הנחיה להתחסן כתנאי להמשך עבודתה. היא מעדה בדרך לחיסון ושברה אצבע. השופט הכיר באירוע כתאונת עבודה

קופאית ששברה את הקמיצה בדרך לקבלת חיסון קורונה הוכרה בבית הדין לעבודה בתל אביב כנפגעת עבודה. השופט שמואל טננבוים קיבל את טענת הקופאית לפיה הלכה להתחסן רק בשל דרישת המעסיק שלה, על רקע המגע היומיומי שלה עם באי הסופר והחשש מפני הדבקתם, ולא בגלל ההנחיה הכללית להתחסן – ומכאן שמדובר בפציעה הקשורה לעבודה.

בתביעה שהגישה התובעת (65) לבית הדין, סיפרה שהחל מינואר 2021 היא מועסקת כקופאית ב"שופרסל" סניף המכתש בגבעתיים. לדבריה, באוגוסט אותה שנה ניגש אליה הבוס שלה והודיע לה שעל רקע המגע האינטנסיבי שלה עם לקוחות הסופר והחשש מפני הדבקתם במגפת הקורונה אשר השתוללה באותה תקופה – עליה להתחסן או להציג שתי תוצאות PCR שליליות מדי שבוע, אחרת תוצא לחל"ת.

הקופאית, שנכון לאותה תקופה כבר קיבלה שתי מנות חיסון ונדרשה למעשה לקבל את המנה השלישית (ה"בוסטר"), סיפרה שהוצאה לחל"ת מבחינתה לא באה בחשבון. לפיכך היא קבעה תור לקבלת החיסון שלאחריו תכננה להגיע לעבודתה כמדי יום. אלא שאז תכניותיה השתבשו לחלוטין.

בבוקר החיסון, סיפרה הקופאית, היא הבחינה באפליקציית התחבורה הציבורית המותקנת בנייד שלה, שהאוטובוס שלה "אוטוטו" מגיע. לדבריה היא רצה במהירות לכיוון התחנה אך בדרך נתקלה במדרכה בולטת, ונפלה בעוצמה ארצה. כתוצאה מהנפילה היא נחבלה בראש, בצלעות וביד.

לא ויתרה על החיסון

הקופאית המשיכה וסיפרה כי למרות הנפילה הכואבת היא הלכה לקבל את מנת הבוסטר כפי שתכננה, ולאחר מכן נכנסה לרופא כירורג מכיוון שהחלה לסבול מכאבים, נפיחות והגבלת תנועה בקמיצה הימנית. בסופו של יום היא הופנתה למיון שם קובעה האצבע, והתובעת שוחררה לחופשת מחלה בת שבוע עם הפנייה להמשך טיפול במרפאת כף יד.

טענת הקופאית לפיה אירוע הנפילה ושבירת האצבע מהווה תאונת עבודה נתקלה בהתנגדות מצד ביטוח לאומי. לטענת המוסד, התובעת נפגעה בדרך לקבלת החיסון ולא בדרך לעבודתה, ומכאן שאין קשר בין שבירת האצבע לעבודה. עוד טען המוסד שבאותה תקופה הייתה הנחיה כללית במדינה להתחסן נגד קורונה, כך שאין לקשור בין עבודת התובעת לבין החיסון.

אבל השופט טננבוים שוכנע שהתובעת, הלכה למעשה, הלכה להתחסן רק בגלל דרישת הבוס שלה, מה שמכניס את פציעתה תחת ההגדרה של תאונת עבודה. "מקובלת עליי טענת התובעת לפיה היא החליטה על ביצוע החיסון השלישי מכוח דרישה של המעסיק שחזרה ועלתה מספר פעמים", כתב.

השופט הוסיף שמועד התאונה - מספר ימים לאחר דרישת המעסיק לביצוע החיסון; שעת התאונה - שעות אחדות לפני תחילת משמרת בעבודה; ומקום התאונה - לקראת עליית הקופאית לאוטובוס לעבר ביצוע החיסון – מביאים כולם למסקנה שנסיעת התובעת תוך סטייה ממסלולה הרגיל לעבודה, הייתה לצורך מילוי חובותיה כלפי המעסיק, ומכאן שמדובר בתאונת עבודה.

כמענה לטענת הביטוח הלאומי לפי כלל האזרחים נדרשו להתחסן באותה תקופה, הבהיר השופט ש"אין מדובר רק בהגנה של התובעת כנגד המחלה אלא גם בהגנה על ציבור הקונים בסניף שהתובעת הייתה חשופה להם בעבודתה כקופאית. זו הייתה חובתה להתחסן על מנת שלא לפגוע בלקוחות, וזהו אינטרס גם של המעסיק".

לפיכך השופט הכיר בפציעת התובעת בדרך לחיסון נגד קורונה כתאונת עבודה.

• ב"כ התובעת: עו"ד איתן ליברמן
• ב"כ הנתבע: עו"ד עדי אשכנזי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.