בית הדין לעבודה קבע שבין המתווך למשרד התיווך התקיימו יחסי עובד-מעסיק ולכן הוא זכאי לזכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של סוכן נדל"ן נגד החברה שמפעילה את משרד התיווך בו עבד וקבע שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעסיק. הסוכן טען כי הועסק במשרד התיווך במשך כשנתיים עד שפוטר שלא כדין, ותבע פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. המעסיקה טענה שמעולם לא הייתה בין הצדדים התקשרות הנוגעת ליחסי עבודה והתובע ניהל עסק עצמאי משלו. השופט אלעד שביון קיבל את התביעה, ודחה תביעה שכנגד שהגישה המעסיקה על גזילת סודות מסחריים.
התובע, סוכן תיווך, הגיש תביעה נגד חברה המפעילה משרד תיווך נדל"ן ובעלת המניות בה. הוא טען שבינו לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד-מעסיק, והוא הועסק אצלה כמעט שנתיים עד שפוטר ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. לטענתו, הוא לא הוחתם על הסכם עבודה או 'הודעה לעובד' על פי החוק ובכל תקופת העסקתו עבד על בסיס עמלות, ללא תוספת שעות נוספות ויתר הזכויות להן הוא זכאי לפי דיני העבודה.
לפיכך הוא תבע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות המגיעות לו כעובד כגון שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, הוצאות נסיעה, הפרשות לפנסיה, הבראה ועוד.
הנתבעת טענה מנגד שהתובע ניהל עסקים פרטיים במקביל לעסקי התיווך ואף העסיק בעצמו עובד. לטענתה, התובע ניהל את ענייניו האישיים ולא היה נתון לפיקוח או מרות. הוא גם מעולם לא טען שהוא עובד ולא דרש זכויות סוציאליות, אלא פעל במסגרת שותפות עסקית וסיים את ההתקשרות עם החברה מיוזמתו.
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וטענה שהתובע גזל ממנה סודות מסחריים ועשה שימוש במאגר הנתונים של החברה וברשימת הלקוחות שלה לצורך הקמת עסק מתחרה.
על כך השיב התובע שאין בין הצדדים הסכם סודיות, והמידע שמצוי בתוכנה של החברה נמצא גם באמצעי המדיה השונים ואין בו סוד מסחרי.
היה כפוף למרות ופיקוח
השופט שביון קבע שבין החברה לתובע התקיימו יחסי עובד מעסיק. זאת בין היתר מפני שהתובע היה חלק מהמערך הארגוני של העסק, העמלות בגין עסקאות שביצע הועברו ישירות לחברה, והוא עבד תחת נהלים של המשרד.
השופט התרשם כי התובע היה כפוף למרות ופיקוח של הנתבעות, נתן דין וחשבון על התנהלותו מול הלקוחות, ועבד במשרדי החברה באמצעות תוכנה שלה ובמחשב שלה.
נקבע גם שאומנם התובע קיבל את שכרו כנגד חשבוניות מס, אך במקרה זה אין בכך כדי לשלול את קיומם של יחסי עובד מעסיק.
בתוך כך נדחתה הטענה שהתובע ניהל עסק עצמאי משלו בנפרד, והשופט התרשם כי הוא פוטר מעבודתו בחברה שלא כדין וללא שימוע, ולא עזב מרצונו.
בגין דמי הבראה, הפרשות לפנסיה (תגמולים ופיצויי פיטורים), פדיון חופשות, הפרשי פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בהעדר שימוע ועמלות תיווך שלא שולמו, נפסק לתובע פיצוי בסכום כולל של 76,550 שקל, בתוספת 12,000 הוצאות ושכ"ט עו"ד.
עם זאת, נדחתה תביעתו נגד בעלת המניות בחברה. נקבע שאין מקום להטיל עליה אחריות אישית והתובע חויב בהוצאותיה בסך 4,000 שקל.
התביעה שכנגד שהגישה החברה נדחתה בהיעדר הוכחה, בין היתר משום שלא הוצגה רשימה של לקוחות ונכסים שהתובע "גזל" מהמעסיקה.
- ב"כ התובע: עו"ד גיא אופיר
- ב"כ הנתבעות: עו"ד דורון נחמיה
עו"ד ומגשרת מיכל זמיר פולני
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.