בן שקיבל מהוריו את הזכויות במתנה הצליח להביא לפינויים של אחותו ובעלה. עם זאת נקבע כי לא יהיה זה הוגן שהממון שהשקיעו בבנייה ירד לטמיון. הבן והוריו חויבו לשלם להם לפיכך 195 אלף שקל.
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים השופט נמרוד פלקס קיבל לאחרונה תביעה לפינוי בני זוג מבית שבנו במשק של הורי האישה במושב באזור. התביעה הוגשה על-ידי אחי האישה, בהסכמת ההורים שהעניקו לו את זכויותיהם בנחלה. נקבע כי הרשות שניתנה לבני הזוג לבנות את ביתם במשק לא הייתה נצחית, וההורים בהחלט רשאים לבטלה. עם זאת, מטעמי צדק, הם חויבו יחד עם בנם לפצות את בני הזוג ב-195 אלף שקל – סכום שווה ערך לכספים שהשקיעו בבנייה.
הבית נבנה ב-2011. 4 שנים לאחר מכן, הורי האישה נתנו במתנה את הזכויות במשק לאחד מילדיהם אך העברת הזכויות לא אושרה לטענתו משום שביתם של אחותו ובעלה נבנה ללא היתר.
לפני כשנתיים דרש האח מהשניים לפנות את ביתם אך השניים סירבו לעזוב, וכך הגיעו לפתחו של בית המשפט תביעות הדדיות: תביעת פינוי מצד האח ותביעה לפיצויים מצד בני הזוג.
האח טען כי כבעל הזכויות הוא רשאי לדרוש מבני הזוג להסתלק מן המקום, שלדבריו השתלטו עליו "בכוח הזרוע".
בני הזוג טענו לעומת זאת, כי האח אינו בעל הזכויות הרשמי ולכן אין לו כל זכות לתבוע אותם. מלבד זאת, הם טענו שבנו את הבית ברשות ההורים ואפילו לבקשתם, ולכן הם זכאים להמשיך לגור בו לצמיתות.
בתביעה הנגדית הם דרשו פיצויים במידה שיפונו: מיליון שקל על ההשקעות בבית ופיצוי נוסף על עגמת הנפש והצער שייגרמו להם עקב אובדן ביתם והאפשרות לרכוש בית חלופי.
בתגובה טען האח כי השניים לא זכאים לדבר לנוכח העובדה שהתגוררו במקום בחינם. כמו כן נטען כי בני הזוג לא הוכיחו את שווי ההשקעות שלהם בבנייה.
אפשר לבטל בכל עת
סגן הנשיא נמרוד פלקס קבע כי אף שהאח לא נרשם עדיין כבעל הזכויות הוא בהחלט רשאי להגיש את התביעה ולו לנוכח העובדה שההורים תומכים בו ומסכימים לה.
לגופו של עניין, השופט לא קיבל את הטענה שבני הזוג השתלטו על השטח בכוח ולהתרשמותו ההורים אכן הסכימו שיבנו במקום את ביתם.
עם זאת, השופט קבע שההסכמה לא מהווה רשות להתגורר במקום לצמיתות. "הדין הוא, כי רשות חינם, כדוגמת הרשות שניתנה לנתבעים אינה יכולה ככלל להיות בלתי הדירה, והיא ניתנת לביטול בכל עת...", כתב. "... אין לראות בהזמנת בן ומשפחתו על ידי הוריו להתגורר עמם משום התחייבות מצד ההורים להמשך מגורים אלו מעתה ועד עולם".
באשר לפיצוי, השופט הבהיר כי בני הזוג לא זכאים לפיצויים על צער ועגמת נפש, שכן במקרים של ביטול רישיון מגורים הזכאות היחידה היא לפיצוי על השבחת הקרקע. אלא שהנתבעים כלל לא דרשו ולא הוכיחו פיצוי שכזה.
עם זאת, השופט ציין כי הם כן הציגו ראיות המעידות על השקעה של 195 אלף שקל בבנייה. אף שהדין אינו מאפשר פיצוי על השקעה, הוא החליט לפסוק להם החזר בכל זאת, שאחרת הסכום שהשקיעו "ילך כל כולו לאבדון".
לפיכך נקבע שבני הזוג יפנו את הבית ובתמורה ההורים ואחיהם ישלמו להם 195 אלף שקל. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד משה אבקסיס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.