לאחר שננזף על ידי מפקדו קיבל החייל שבת, במהלכה עשה שמירות אינטנסיביות כשהוא סובל מחום גבוה ללא מזון או מקלחת. מספר ימים לאחר מכן הוא אושפז בכפייה בשל סכיזופרניה
בית המשפט המחוזי בירושלים הכיר לאחרונה בצעיר בשנות העשרים לחייו כנכה צה"ל בשל מחלת הסכיזופרניה ממנה הוא סובל. לאחר שהן קצין התגמולים והן ועדת הערר דחו את עתירתו להכיר במחלה כקשורה לשירותו הצבאי, קבעו שופטי הערעור עודד שחם, אברהם רובין ונמרוד פלקס כי הלכה למעשה מתקיים קשר סיבתי בין השניים.
הצעיר (27) התגייס לצה"ל בספטמבר 2016 ולאחר חודש וחצי של טירונות שובץ בקורס טכנאי מערכות נשק צריח. בשלב מסוים הוא הרגיש שהקורס אינו מאתגר מספיק עבורו, ופנה לשוחח בעניין עם מפקד הבסיס. עקיפת הסמכויות עוררה את חמתם של מפקדיו הישירים, והוא זומן לשיחת נזיפה במהלכה מפקד הקורס – לגרסת הצעיר – היה אדום מרוב כעס ואף דפק באגרופים על השולחן. הנזיפה הסתיימה בעונש של סגירת שבת בבסיס.
אלא שזו לא הייתה שבת "מנוחה". לטענת הצעיר הוא ביצע במהלכה תורנות שמירה ממושכת כמעט ללא הפסקות כשהוא חולה, ומבלי שהיה לו למי לפנות כדי לקבל מזון או אמצעי רחצה והיגיינה. עוד תיאר הצעיר שבמהלך סוף השבוע הוא חווה איום מחייל אחר ששלף אולר וכיוון אותו לעברו.
בשל הטלטלה שעבר, למסדר הבוקר של יום ראשון הוא כבר לא הצליח לקום והחלה הידרדרות במצבו הנפשי. בעקבות זאת הוא נפגש עם קב"ן ומספר ימים לאחר מכן אושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי למשך תשעה חודשים. בסופו של דבר אובחנה אצלו מחלת הסכיזופרניה.
התרחשות ייחודית לשירות הצבאי
במהלך אשפוזו פנה הצעיר לקצין התגמולים כדי לקבל הכרה כנכה צה"ל, אך בקשתו נדחתה. גם ועדת ערר קבעה שאין להכיר בצעיר כבקשתו, בשל העובדה שלא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין השירות הצבאי לבין התפרצות הסכיזופרניה. הוועדה נימקה שגם באזרחות עשויות לקרות חוויות מטלטלות שכאלה, כך שלא מדובר במאורע ייחודי לשירות הצבאי.
הצעיר לא ויתר והגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי. לטענתו, הוועדה שגתה כשהתייחסה לאירועים שהובילו להתפרצות מחלתו ככאלה שהם בעלי אופי אזרחי. מנגד, קצין התגמולים טען שהכרעת הוועדה נכונה ואין להתערב בה.
אלא ששופטי המחוזי חשבו אחרת וקבעו, פה אחד, שמחלת המערער קשורה בעבותות לשירותו הצבאי. הם חלקו על מסקנת הוועדה כשקבעו כי ההתרחשות שהובילה לאשפוז הצעיר בכפייה הינה ייחודית לשירות הצבאי, ואין לדמות אותה לכזו העלולה להתקיים בחיים האזרחיים.
"להבדיל מחיי השגרה האזרחיים", כתבו השופטים, "תלוי החייל בצבא, באמצעות מפקדיו הישירים, ברבדים רבים החובקים היבטים מרכזיים של חייו". החייל הממוצע, הסבירו, תלוי בצה"ל בכל הנוגע למזון שהוא אוכל, לצרכי ההיגיינה שניתנים לו ואף להגנה מפני חיילים אחרים, שכן אין באפשרותו פשוט לקום וללכת.
השופטים קבעו שכלל המאפיינים האלה, כשהם משתלבים יחד בעניינו של המערער, מיוחדים לשירות הצבאי.
עובדה נוספת שמצאו השופטים כתומכת במסקנתם לפיה מתקיים קשר סיבתי, היא שאירוע הדחק שהוביל להתפרצות המחלה התרחש בתחילת השירות הצבאי, כשעובר לגיוסו היה החייל בריא בנפשו.
לפיכך הוא הוכר כנכה צה"ל, תוך שנפסק לטובתו שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד א' רוזנצויט
- ב"כ קצין התגמולים: עו"ד ע' דרור (פמ"י אזרחי)
עו"ד שרון מאירי
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.