ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב
להכרעת הדין בעניין רשות הטבע והגנים ירושלים נ' ברוך מור
בעל חנות דגים הורשע בעבירות של החזקה וסחר בערכי טבע מוגנים, לאחר שנתפסו בחנותו דגי זהבון וכוכבי ים. למרות שרשות הטבע והגנים ביקשה להרשיעו גם בייבוא הדגים האסורים, זוכה הנאשם מעבירה זו.
בכתב אישום שהגישה רשות הטבע והגנים לבית משפט השלום ברמלה, נטען כי בעל חנות דגים בשם 'פראש ריף', ייבא דרך נתב"ג בעלי חיים ימיים, שהינם ערכי טבע מוגנים, ובהם דגי קיסרון הדור, חלזונות חשופית ומלפפוני ים- בעלי חיים אשר אסור לייבא לארץ.
סעיף נוסף בכתב האישום נגע לעבירת סחר והחזקה של ערכי טבע מוגנים ללא היתר. בהקשר זה נטען, כי בעל החנות הציע למכירה בחנותו זהרונים, אימפרטור קיסרי וכוכבי ים. עם זאת, בעלי חיים אלו לא צולמו על ידי פקחי הרשות.
הנאשם כפר באישומים. לגבי עבירת הייבוא, טען כי רשות הטבע והגנים לא הוכיחה שהדגים נתפסו במשלוח שלו, שכן אותו משלוח שנתפס הכיל משלוחים נוספים של יבואנים אחרים, שביצעו הזמנת משנה מאותו ספק. בנוסף, הציג הנאשם היתר שקיבל מרשות הטבע והגנים לייבא חיות בר מוגנות.
לעניין ההחזקה והסחר בדגים האסורים טען, כי לא התכוון לסחור בהם אלא השתמש בהם לתצוגה בלבד, אך עם זאת הסכים בעדותו, שהייתה זו טעות.
התכוון למכור את הדגים האסורים
השופטת רבקה גלט הרשיעה את הנאשם רק בעבירות ההחזקה והסחר של דגי הזהבון וכוכבי הים, הנחשבים לערכי טבע מוגנים, שניתן לסחור בהם רק בהיתר. היתר כזה (בניגוד להיתר היבוא), ציינה השופטת, לא הציג הנאשם.
לגבי עבירת הייבוא נקבע, כי משלוח הדגים הכיל אלפי בעל חיים, אשר לא ניתן לדעת אם הם מהסוגים המותרים או האסורים, משום שבדיקת תיבת המשלוח לא תועדה בצילום.
עוד נקבע, כי דו"ח תפיסת הדגים לא נערך בסמוך לתפיסה, אלא רק מספר ימים לאחריה, ומשכך לא ניתן להסתמך עליו.
עוד נקבע, כי נהלי ייבוא דגי הנוי של הרשות אינם ברורים, ועל כן לא ניתן לייחס לנאשם אחריות פלילית לגבי כל סוגי בעלי החיים שהכיל המשלוח, שייתכן שחלקם כלל לא הגיעו לחזקתו אלא הוזמנו על ידי אחרים, כטענתו. משכך, נפסק כי אשמת הנאשם לא הוכחה מעבר לספק סביר, ויש לזכותו.
לעומת זאת, ככל הנוגע להחזקה וסחר בדגים אסורים, נקבע כאמור, כי יש להרשיע את הנאשם.
הנאשם, כך נפסק, הודה שהחזיק את הדגים בחנותו, וכך מעיד גם דו"ח הפקח שהעביר את הדגים למשמורת ביום התפיסה. במצב דברים זה, קבעה השופטת כי למרות שהדגים שנתפסו לא צולמו, הוכח שהיו בחנות של הנאשם.
השופטת ציינה, כי אמנם הנאשם טען שהחזיק אותם רק לתצוגה, אולם עצם העובדה שהוחזקו בעסק שייעודו מכירת דגי נוי, קבעה, מקימה חזקה כי התכוון למכור את הדגים.
"לא ניתן לקבל את הרשעת הנאשם באישום הסחר", אומר עו"ד ניר יסלוביץ, העוסק בתחום הפלילי. לדעתו, "מחדלי הצילום והיעדר הדיווח המהימן, מטים את הכף לעבר זיכוי הנאשם". לפיכך, הוא ממליץ על הגשת ערעור בעניין זה.
להכרעת הדין בעניין רשות הטבע והגנים ירושלים נ' ברוך מור
למדור: איכות הסביבה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.