מייסד חברת סטארט-אפ שנקלעה לקשיים הסתכסך עם המנכ"ל שמונה לחברה לאחר שנכנסה אליה משקיעה חדשה. החלטת הדירקטוריון לשנות את תפקידו ואת שכרו הייתה מבחינתו הרעה בתנאים, והוא סירב לכך. מדוע, למרות הקביעה שהתפטר, הוא זכאי לפיצויי פיטורים?
בשנת 2004 הקים משה בסול את חברת אבטחת המידע "אפליקיור טכנולוגיות". תחילה מונה בסול למנכ"ל החברה ולאחר זמן מה עבר לשמש כיו"ר הדירקטוריון. החברה הייתה מצויה בהפסדים במשך השנים, עד שב-2009 החליטה קבוצה בשם "ניקה" להשקיע ב"אפליקיור" ולכסות את חובותיה, שהגיעו למיליונים. "ניקה" רכשה 54% מהון המניות של החברה ואף הלוותה לה סכומים ניכרים. מאז הוגדר תפקידו של בסול כמנהל פיתוח עסקי.
ביולי 2010 מנכ"ל "אפליקיור" התפטר והוצע לבסול לשוב ולמלא את תפקיד המנכ"ל. בסול סירב להצעה ותחתיו מונה מנכ"ל אחר.
כחודש לאחר מכן, התקיימה ישיבת דירקטוריון שבה הוחלט להמשיך ולהעסיק את בסול כמנהל פיתוח (תפקיד בו שימש מאז כניסתה של "ניקה" לתמונה), אם כי כעת הוא יהיה כפוף למנכ"ל ושכרו יעמוד על 35 אלף שקלים בחודש, במקום 40 אלף שקל שקיבל עד אז.
בסול, שטען כי מדובר בהרעה משמעותית בתנאיו, בין היתר בשל ההפחתה בשכרו וחילוקי דעות קשים עם המנכ"ל, הודיע שאינו מוכן לקבל את החלטת הדירקטוריון בנוגע להמשך העסקתו.
בסול הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד "אפליקיור", "ניקה" וחברי הדירקטוריון, בה דרש פיצויי פיטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות. עוד סיפר שלאורך שנים ויתר על חלק משכרו כדי שהחברה תוכל להמשיך בפעילות, וביקש להחזיר לו את החוב, שכיום עומד על 679 אלף שקל.
הנתבעים טענו, כי מטרתו של בסול היא לחסל את "אפליקיור" כדי שיוכל לנצל את קניינה הרוחני – תוכנת המחשב. הנתבעים הכחישו קיומם של יחסי עובד-מעביד עם בסול, שלטענתם מעולם לא היה עובד מן המניין.
עוד נטען כי לאורך שנים שולם לבסול שכר מופרז ללא כל הצדקה, ובכל מקרה, גם אם היה נחשב לעובד, הרי שסירובו לבצע את התפקיד שהוצע לו הוא בגדר התפטרות שאינה מזכה בפיצויים כלשהם.
ציוד, משרד ושכר משמעותי
השופטת נטע רות קבעה כי בסול מילא לאורך השנים שורה של תפקידים ביצועיים, כמו ניהול מהלכים אסטרטגיים וגיוס הון, ולשם כך גם הוקצו לו ציוד ומשרד שנהג לפקוד על בסיס יומיומי.
בתמורה לעבודה, ציינה השופטת, הסכימה החברה לשלם לו לאורך שנים שכר משמעותי והמשיכה בכך גם לאחר ש"ניקה" נכנסה לתמונה. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, שבסול היה, בנוסף להיותו מייסד ויו"ר דירקטוריון, גם עובד של החברה.
לשאלה אם התפטרותו מזכה אותו בפיצויים, השיבה השופטת רות בחיוב. לשיטתה, ההפחתה המשמעותית בשכרו, שהובילה לקרע חריף בינו לבין הדירקטוריון והמנכ"ל החדש, לא אפשרה לבסול להמשיך בעבודתו, וגם לא ניתן היה לכפות עליו את העבודה המשותפת עמם.
השופטת אמנם דחתה את התביעות האישיות נגד חברי הדירקטוריון, אך קיבלה את התביעה נגד "אפליקיור", וחייבה אותה לשלם לבסול 885 אלף שקל, הכוללים, בין היתר, את פיצויי הפיטורים, החזר חוב עבור ויתור השכר, הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
לדברי עו"ד רועי הוד העוסק בדיני עבודה, חוק פיצויי פיטורין מציין רשימה של מקרים שבגינם יוכל העובד להתפטר ולקבל את פיצויי הפיטורין כאילו פוטר. בנוסף, החוק נותן מענה גם למקרים שונים בהם לא ניתן יהיה לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, אם בשל הרעה בתנאי עבודתו ואם מטעמים אחרים.
"משקבע ביה"ד כי בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד-מעביד, נסללה הדרך לפסיקת פיצויי פיטורין לתובע שחלה הרעה ממשית בתנאי עבודתו", מוסיף עו"ד הוד, "העובדה כי מדובר במייסד החברה איננה מפחיתה מחובות החברה כלפיו במסגרת עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת".
*המגיב לא ייצג בתיק.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.