האם טענה כי מינוי בנה הצעיר כבן ממשיך הוכפף לתנאים שלא קיים. גרסתו הנגדית, לפיה אמו נכנעה להסתה מצד אחיו, נדחתה. נקבע כי בהיעדר אישור מרמ"י למינוי ונוכח הסכסוך המשפחתי - האם רשאית להתחרט.
בית המשפט למשפחה בפתח-תקווה קיבל לאחרונה תביעה לביטול הצהרה על בן ממשיך שהגישה אם כנגד בנה הצעיר ורעייתו המתגוררים בביתה. השופטת נאוה גדיש, שהורתה לשניים להתפנות בתוך 4 חודשים, קבעה כי כל עוד רשות מקרקעי ישראל לא אישרה את המינוי האם רשאית לבטל את התחייבותה עקב התנהגותם המחפירה של השניים. נוסף על כך נקבע כי הם ממילא לא עמדו בתנאים שהוצבו בפניהם תמורת המינוי.
האם ובעלה המנוח היו בעלי הזכויות במשק במושב במרכז הארץ. בסביבות 2008 רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי היא שוקלת להקצות חלקה במושב לבנים ממשיכים. לאחר שהוחלט כי הבן הצעיר מבין ששת ילדיהם יקבל את הנחלה חתמו ההורים על התחייבות למנותו כבן ממשיך, ובינתיים הוא עבר עם רעייתו לגור בביתם.
בתוך כך גובש הסכם פנים משפחתי שקבע שהשניים ישלמו תמורת החלקה 300 אלף שקל שישמשו את ההורים כתחליך פנסיה וכי והמינוי בפועל יוכפף לתשלום פיצוי ליתר האחים. הסכם זה נחתם על ידי הבן הצעיר אך לא על ידי אחיו.
לימים, אבי המשפחה נפטר והתגלע סכסוך בין האם לבין בנה ואשתו, שהוביל אותה להגיש באמצעות עו"ד דן גינר תביעת פינוי וביטול ההתחייבות למינוי.
בתביעה נטען בין היתר כי מאחר שרמ"י לא הקצתה לבסוף את החלקה הרי שההתחייבות, שנולדה רק לצורך מכירת החלקה לנתבעים, בטלה. מעבר לזה נטען כי האם רשאית לחזור בה מההצהרה נוכח התנהגותם המחפירה של השניים - שבמקום לסייע לה מאיימים עליה ומזלזלים בה.
מנגד טענו עורכי הדין אייקו פרי ויעל פרי אלתר בשם הנתבעים כי הסכסוך פרץ בעקבות הסתה מצד האחים, וכי המינוי של הנתבע כבן ממשיך הוא פרי רצונם החופשי של הוריו, שלא הותנה בדבר. באשר להסכם, נטען כי מדובר בטיוטה לא מחייבת.
מעודד סכסוכים
בפסק הדין המעמיק של השופטת גדיש צוין כי האיסור על פיצול נחלות, המחייב הורים למנות בן ממשיך אחד תוך קיפוח הילדים האחרים, יצר מצב בעייתי שמעודד סכסוכים משפחתיים והפתרון לו מצוי אצל המחוקק.
מכל מקום, במצב המשפטי הנוכחי, נקבע כי הצהרה על מינוי כבן ממשיך נחשבת להתחייבות להעניק מתנה, שלפי החוק ניתן לחזור ממנה רק אם לא הושלמה.
במקרה הנוכחי, התנאים להשלמת המתנה הם אישור מהאגודה השיתופית של המושב, מהסוכנות היהודית ומרמ"י. מאחר שאישור של רמ"י לא הוצג הרי שהאם רשאית לחזור בה בשל התנהגותם המחפירה של בנה ורעייתו.
עניין נוסף הוא שההתחייבות למינוי הנתבע הוכפפה לתנאים כמו קבלת שטח לבנייה, תשלום, המשך הטיפול במשק החקלאי ועזרה להורים. אמנם, תנאים אלה גובשו בהסכם שאין לו תוקף מחייב משום שלא נחתם, אולם מהעדויות והראיות בתיק, כולל צוואות ההורים, ניתן לראות כי מדובר בתנאים שהיו ידועים לכל האחים ולנתבעים בפרט.
לפיכך נקבע כי גם בהנחה שההתחייבות הייתה גמורה האם עדיין יכולה הייתה לבטל אותה משום שהתנאים להתגבשותה לא קוימו.
בסיכומו של עניין התביעה לביטול ההצהרה התקבלה וכך גם תביעת הפינוי. השופטת הורתה לנתבעים לצאת מבית האם בתוך 4 חודשים ולשלם לה הוצאות משפט של 50 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד דן גינר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אייקו פרי, עו"ד יעל פרי אלתר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.