ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין ז.ז. נ' קיבוץ יטבתה
צעירה שרכנה לעבר משקה אלכוהולי בוער ושיערה התלקח באש, סיימה את הלילה בבית החולים. הצעירה, שנותרה עם צלקות וטראומה, זכתה בתביעה שהגישה נגד קיבוץ יטבתה, בעל הפאב שבו אירע המקרה. הקיבוץ חויב לשלם לה למעלה מחצי מיליון שקל.
צעירה הגיעה עם חבריה לפאב המקומי של קיבוץ יטבתה באחד מלילות שישי של אוגוסט 2004. היא הזמינה מהברמן קוקטייל B 52- משקה אלכוהולי ששותים באמצעות קשית, לאחר שהברמן מדליק אותו באש.
כששערה פזור ומשולבות בו תוספות שיער סינטטיות, רכנה הצעירה לעבר המשקה הבוער, ואז התלקח השיער והיא נכוותה קשות באזור הצוואר והגוף. הצעירה פונתה לבית החולים, ואושפזה למשך 9 ימים. לאחר מכן, נאלצה להמשיך בטיפול במרפאה פלסטית וביחידה לריפוי בעיסוק.
בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בבאר שבע נגד קיבוץ יטבתה- בעל הפאב, ביקשה פיצוי על הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לה, לטענתה, בשל רשלנות הברמן ומעסיקיו.
התובעת טענה בין היתר, כי בעלי הבר לא הדריכו את עובדיהם להזהיר את הלקוחות מפני השימוש במשקאות בוערים. עוד טענה, כי הברמנים לא עברו הכשרה (למשל- קורס ברמנים), ואף לא היה במקום מטף- כך שהטיפול המיידי בה הביא להחמרת מצבה. לטענתה, מאז המקרה הדימוי הנשי שלה נפגע, והיא סובלת מהפרעה פוסט טראומתית.
בעלי הפאב הכחישו כל אחריות לאירוע. לטענתם, לא הייתה זו הפעם הראשונה שהתובעת הגיעה לפאב ושתתה את הקוקטייל, והיא ידעה היטב כי הוא מוצת באש, ומסוכן לשתות אותו עם שיער פזור. בין השאר הם הוסיפו, כי אין קשר בין קורס ברמנים או מטף להצתות שיער.
צפוי- אש עלולה להתפשט
השופטת עירית קויפמן קיבלה את התביעה בחלקה. בהיותו מי שמחזיק בפאב, קבעה, היה הקיבוץ צריך לצפות כי הבערת משקה אלכוהולי עלולה להביא להתפשטות האש ולפגיעה בלקוחות.
עם זאת, קיבלה את הטענה כי אין קשר סיבתי בין היעדר שימוש במטף לנזקים שנגרמו לתובעת. בנוסף, אין כל קשר להכשרת הברמנים- לא הוכח כי היעדר עזרה ראשונית 'מקצועית' החמירה את מצבה.
רשלנות הקיבוץ, כך נקבע, נובעת ממקום אחר, והוא שלא ניתנה לברמנים הדרכה הולמת באשר לכללי הזהירות שעליהם לנקוט כשהם מגישים את המשקאות המובערים. השופטת קבעה, כי היה על בעל פאב לתת לעובדיו הנחיות, שימזערו ככל הניתן את הנזקים שעלולים להתרחש בשל הדלקת אש, כמו שמירת מרחק ואיסוף שיער.
עם זאת, נקבע כי גם התובעת תרמה לאירוע, כיוון, שהכירה היטב את המשקה, ובאותו ערב אף שתתה משקה זהה כשעתיים וחצי לפני האירוע. לפיכך, לתובעת אחריות בשיעור 25 אחוז לנזקיה.
לאחר שבחנה את הנזקים הרפואיים והתפקודיים שנגרמו לתובעת, ובהם הצלקות, הטיפולים שנאלצה לעבור והעובדה שהיא סובלת מתסמונת פוסט טראומתית, קבעה השופטת כי שיעורם עומד על 732,393 שקלים, ובניכוי האשם התורם- 549,295 שקלים.
בקיזוז התגמולים שכבר קיבלה התובעת מהביטוח הלאומי, חייבה השופטת את הקיבוץ לשלם לה 505,924 שקלים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-106 אלף שקל.
אמצעי זהירות פשוטים היו מונעים את הנזק
"פסק הדין מעביר מסר חברתי חד וברור", אומר עו"ד אליעזר פני גיל, העוסק בתחום נזקי הגוף: "מי שעיסוקו בדברים מסוכנים, חייב לנקוט משנה זהירות כלפי הציבור, בפרט כשאינו פיכח ולא ערני לסכנה הנשקפת".
"הדבר נכון שבעתיים, כאשר עלותם הכלכלית של אמצעי הזהירות הינה אפסית. כך למשל, הצבת שלטים המזהירים את הבליינים בדבר הסכנות או אפילו אזהרתם בכמה מילים- יכולים היו למנוע את הנזק ולכל הפחות לפטור את הקיבוץ מאחריות".
עו"ד פני גיל מוסיף, כי "יש לשים לב לפיצוי הנדיב של 250 אלף שקל, שנפסק לתובעת רק בגין כאב וסבל. ואכן, כאבי הכוויות והסבל מהן, גדולים ועצומים הם!"
לפסק הדין בעניין ז.ז. נ' קיבוץ יטבתה
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.