שתי אחיות פתחו חשבון משותף שלושה שבועות לפני שאחת מהן נפטרה. למי שייכים הכספים בחשבון בהתחשב בכך שבצוואתה הורתה המנוחה לחלק את רכושה שווה בשווה בין שני אחייניה ואחותה?
בית המשפט למשפחה בקריית גת קיבל לאחרונה תביעה של שני אחיינים נגד דודתם, וקבע כי הם זכאים לשני שליש מהכספים שהופקדו בחשבון המשותף שלה ושל אחותה, שנפטרה ב-2014. השופטת פאני גילת כהן קבעה כי הוכח שהכספים בחשבון היו שייכים למנוחה בלבד, וכי כוונתה הייתה שהם יעברו לאחותה לאחר מותה. אלא שחוק הירושה אוסר על הענקה לאחר פטירה שלא לפי צוואה, ובצוואה - שלא שונתה - הורתה המנוחה לחלק את רכושה שווה בשווה בין שני אחייניה ואחותה.
המנוחה פתחה את החשבון המשותף עם אחותה שלושה שבועות לפני שנפטרה והעבירה אליו כ-239 אלף שקל.
לאחר פטירתה היא הותירה אחריה צוואה שהורתה כי רכושה יחולק לשלוש ויימסר לכל אחד מאחייניה ולאחותה. אלא שהשלושה לא הגיעו להסכמה לגבי גורל הכספים בחשבון המשותף: בעוד האחיינים טענו כי הם צריכים להתחלק בין שלושתם, טענה דודתם (האחות) כי מדובר בכספים שלה בלבד.
בתביעה שהגישו האחיינים נגד דודתם הם טענו כי כוונת המנוחה הייתה שכספה יועבר לאחותה לאחר מותה, ומהלך זה נחשב לעסקה עתידית שנאסרה בחוק הירושה. לטענתם, העובדה שהמנוחה לא העבירה את הכסף ישירות לחשבון של אחותה ואף לא שינתה את צוואתה מעידה כי הכספים שייכים לכל היורשים.
מנגד הפנתה דודתם לסעיף אריכות הימים עליו חתמה אחותה כשפתחה את החשבון, שלטענתה מקנה לה בעלות מלאה על הכספים. מכאן, לשיטתה, הוכח שכוונת אחותה המנוחה הייתה להחריג אותם מהעיזבון כך שיעברו אליה באופן בלעדי.
השיקולים שמורים עמה
השופטת גילת כהן קבעה כי עדויות נציגת הבנק והדודה (הנתבעת) עצמה שכנעו אותה כי המנוחה פתחה את החשבון המשותף במטרה שהכספים שהפקידה יוענקו לאחותה לאחר מותה. הענקה כזו, קבעה, חסרת תוקף לפי דיני הירושה האוסרים על הענקת רכוש לאחר המוות שלא באמצעות צוואה. במילים אחרות: העברת הכספים לאחר מותה של המנוחה חייבת להיעשות אך ורק לפי ההוראות בצוואתה.
השופטת הבהירה עוד כי לנוכח העובדה שבחשבון הופקדו כספים של המנוחה בלבד הם אף לא היו שייכים לה טרם מות אחותה, וכי סעיף אריכות הימים לא יכול לסייע לה משום שדיני הירושה גוברים עליו.
מדוע בכל זאת מדובר בתוצאה שמממשת את רצון המנוחה? קודם כל השופטת הסבירה שלו הייתה המנוחה רוצה שהבעלות המלאה בכספים תעבור לאחותה, סביר להניח שהייתה מעבירה לה אותם ישירות לחשבון במקום לפתוח חשבון משותף ולשמור על זכותה למשוך אותם.
שנית, נציגת הבנק ציינה בעדותה כי שאלה את המנוחה מדוע היא לא קובעת בצוואה שכספה יעבור לאחותה, וזו השיבה לה כי היא לא מעוניינת לשנות את הצוואה. כלומר, המנוחה הייתה מודעת לכך שלאחר מותה יחולו הוראות הצוואה - ושיקוליה בפתיחת החשבון שמורים עמה.
משכך נקבע כי הכספים שהוחזקו בחשבון המשותף היו שייכים למנוחה בלבד וכעת הם שייכים לעזבונה. לפיכך עליהם להתחלק שווה בשווה בין כל אחד מהאחיינים לבין דודתם, קרי: שליש לכל אחד.
הדודה-הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 7,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד בועז קראוס, עו"ד עמית אלזם
- ב"כ הנתבעת: יוסף שמחון, עורך דין צוואות וירושות
עו"ד דנה ספיר-חן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.