10 שנים אחרי שביצעו הרחבת בנייה בבית דירות בתל-אביב טענו הדיירים כי השכנה "נהנתה" מההרחבה, מבלי לשלם. השכנה טענה כי ההרחבה אילצה אותה לבצע שיפוצים בעלות של מאות אלפי שקלים. לאחר ניתוח מעמיק שתי התביעות התקבלו חלקית, בסכומים זהים.
בימ"ש השלום בתל אביב דן בתביעות הדדיות, האחת על סך 96,000 שקלים והנגדית על סך 600,000 שקל – שהגישו שכנים זה כנגד זה בעקבות עבודות שיפוצים.
לייעוץ בסכסוכי בנייה:
עורך דין דיני מקרקעין
בשנת 2012 הרחיבה אחת הדיירות את דירתה תוך שימוש בתוספת בנייה – שלד ומעטפת שהתובעים בנו ומימנו בשנת 2002, במסגרת הרחבת בנייה של 16 דירות, עליה הסכימו 3/4 מדיירי הבניין.
טענתם עיקרית של התובעים הייתה שהשכנה-הנתבעת למעשה קיבלה טובת הנאה שבאה לידי ביטוי בחיסכון כספי, שכן נחסך ממנה תשלום עבור בניית התוספת שבה השתמשה לצורך הרחבת דירתה.
הם סיפרו על "תולדות הבנייה", כיצד בזמנו נאלצו לבנות יסודות, עמודים ותקרה לצורך הרחבת דירתם. כמו כן וכתנאי להיתר הבנייה הם חויבו לבנות מעטפת לדירת הנתבעת. לטענתם, הם בנו את היסודות, העמודים, קירות המעטפת, קירות הממ"ד והתקרה של דירת הנתבעת על חשבונם, בעלות של כ-96,000 שקל, שאמה המנוחה לא שילמה עליהם בזמנו.
הנתבעת – בתה של בעלת הדירה המנוחה –טענה, בין היתר, כי אמה הסכימה לבנייה, ובלבד שתבוצע ללא בניית המעטפת. בתקופת העבודות היא שהתה בחו"ל וכששבה מצאה את עצמה בדירה עם מעטפת בטון חשוף, ללא אור שמש וללא אוורור.
לפיכך, לטענתה היא נאלצה בלית ברירה לבצע עבודות בנייה ניכרות כדי להגיע למצב של "מגורים סבירים", שעלו לה כ-600,000 שקל – הסכום לפיצוי בתביעה הנגדית שהגישה.
נהנתה גם אם לא הסכימה
בפסק דין ארוך, השופט הבכיר מיכאל תמיר תיאר את שלל הטענות הראיות והתיעוד ההיסטורי, ודעות מומחים משני הצדדים.
בנוגע לתביעה העיקרית, השופט השתכנע כי העבודות שביצעו ומימנו התובעים היו כרוכות באופן בלתי נפרד ביצירת התשתית להרחבת דירתה של הנתבעת.
השופט דחה את טענת הנתבעת (והתובעת שכנגד) שלפיה נאלצה לשפץ את דירתה בעלות של 600,000 שקל עקב הבנייה. "אכן היה צורך בביצוע עבודות להשלמת הבנייה ברמת המעטפת, אך זאת בהיקף קטן ובעלות של כמה עשרות אלפי ש"ח בלבד", כתב השופט.
כמו כן, השופט הבהיר כי עבודות ההרחבה שביצעה הנתבעת תוך שימוש ביסודות, בשלד ובמעטפת של התובעים השביחו את דירתה משמעותית, ועל כן יש לחייב אותה להחזיר לתובעים את חלקה היחסי בהוצאות הבנייה שלהם, גם אם היא לא הסכימה מראש לבניית המעטפת וגם אם התובעים פעלו לקידום אינטרס אישי.
בנוגע לתביעה שכנגד, השופט הבהיר כי גרסת הנתבעת הוכחה במובן זה שאמה לא הסכימה וגם לא ידעה על בניית המעטפת. ואולם, השופט לא השתכנע שהבנייה גרמה לפגיעה בכניסת האוויר והאור לדירה, באופן שחייב את הנתבעת לבצע שיפוץ בעלות של מאות אלפי שקלים.
יחד עם זאת, השופט התרשם שבניית המעטפת גרמה לנזקים תברואתיים שהקשו על ניהול חיים תקינים בדירה, ולכן הנתבעת זכאית לפיצוי מסוים.
התוצאה הייתה ששתי התביעות התקבלו רק באופן חלקי ובסכומים זהים (כ-57,000 שקל), כך שהתביעות התקזזו זו עם זו.
לגבי שכ"ט עו"ד, היות שמרבית התביעה הנגדית, שהוגשה על סך של 600,000 שקל נדחתה, השופט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים 15,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד דוד מלניק
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מוטי קניאל
* עורך דין מנחם גרון עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.