דיירי בניין בת"א התקשרו עם חברה קבלנית לצורך שיפוץ ושימור חזית הבניין, וקיבלו חדירת מים מהחלונות ונזקי רטיבות. השופט הורה על הרמת מסך
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגישו בעלי דירות ברחוב קרל נטר בעיר נגד החברה הקבלנית עמה התקשרו לפני כעשור, לצורך ביצוע עבודות שיפוץ ושימור בחזית הבניין. סגן הנשיא טל חבקין קיבל את ממצאי המומחה שהעידו על ליקויי בנייה משמעותיים ופסק לתובעים בנוסף פיצוי על עוגמת הנפש. עוד הוא קבע שמנהל החברה התרשל באופן אישי בביצוע עבודות, כך שהוא לא יוכל להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות.
הסיפור מתחיל בינואר 2013, אז נחתם ההסכם לביצוע העבודות. לטענת התובעים, זמן קצר לאחר ביצוע העבודות התברר להם שחלק מהן לא הושלם וחלק בוצע ברשלנות. בין היתר הם טענו כי הגדר החיצונית קרסה והתפוררה, מים החלו לחדור מבעד לחלונות הדירות וכי התגלו ליקויי רטיבות באזורים שונים בבניין. לטענתם הם פנו לנתבעת בדרישה לתקן את הליקויים אך פניותיהם העלו חרס.
בלית ברירה התובעים הגישו את התביעה לבית המשפט בנובמבר 2017. לטענתם הם מחזיקים בחוות דעת הנדסית הקובעת כי בבניין נותרו ליקויים שעלות תיקונם מגיעה למאות אלפי שקלים. לשיטתם מנהל הנתבעת אחראי אישית למחדלים. הם הסבירו שהנתבעת היא חברה ריקה מתוכן ולולא חיוב מנהלה הם לא יוכלו להיפרע פיצוי על נזקיהם.
מנגד טענו הנתבעים (החברה ומנהלה) כי עבודות שיפוץ שביצעו התובעים בבניין לאחר גמר העבודות מטעם הנתבעת, הן אלה שהביאו לחלק מהנזקים. עוד טענו כי לאחר סיום העבודות משאית פגעה בחומת הבניין באופן שזעזע את יציבותו. תאונה זו לשיטתם ניתקה את הקשר הסיבתי בין המחדלים הנטענים של הנתבעת לבין הנזק.
הנתבעים התנגדו לטענת התובעים לפיה הנתבעת היא חברה ריקה מתוכן. הם טענו שבפועל מדובר בחברה המבצעת פרויקטים בשווי עשרות מיליוני שקלים, בעלת מוניטין רב, מעסיקה עשרות עובדים, מצבה הכלכלי מצוין, ואין עילה להרים מסך או לחייב את הנתבע באופן אישי.
"קליפה ריקה"
השופט חבקין ציין שאין מחלוקת כי הנתבעת התחייבה כלפי התובעים שתבצע את עבודות השיפוץ לשביעות רצונם, ובכלל זה שתתקן ליקויים שהתגלו. בתוך כך הוא ציין שמומחה מטעם הצדדים קבע כי הנתבעת אחראית לליקוי בנייה שהתגלו בסך 186,600 שקל.
השופט כתב שהוא לא מוצא סיבה לסטות ממסקנות חוות הדעת, ו"לכן התובעים זכאים לסכום זה כולו". בנוסף פסק לתובעים פיצוי בסך 50,000 שקל עבור עוגמת הנפש, שהתבטאה בין היתר בסרבול ומריחת ההליך המשפטי על ידי הנתבעים שלא לצורך, תוך סירובם המתמשך להביא לתיקון הליקויים.
בתוך כך השופט קבע שמנהל הנתבעת יחוייב אישית בתשלום הפיצוי. הוא הסביר כי הנתבעת היא למעשה חברה חסרת פעילות, "קליפה ריקה", שקיים חשש שלא תפרע חובותיה. היותו של הנתבע בעל המניות היחיד בחברה לצד "ניצוחו" על העבודות הרשלניות נשוא התביעה הביאו את השופט למסקנה כי הנתבע התרשל אישית וכי עליו לשאת בעול הפיצוי.
בסופו של יום הנתבעים חויבו, ביחד ולחוד, בפיצויים שנפסקו ובהוצאות ושכ"ט עו"ד התובעים, בסך 55,364 שקל. השופט כתב שמדובר בסכום המבטא שאט נפש מהתנהלות הנתבעת, שגרמה להידיינות המשפטית להימשך שש שנים תמימות.
- ב"כ התובעים: עו"ד עדו אורלנסקי ועו"ד נועה בית יוסף
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מוחמד יאסין
עו"ד טמיר כרמי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.