הדיינים קבעו כי ניתן לחייב את האישה לקבל גט שלא בפניה. הם הורו לה להתייצב בבית דין במקום מגוריה הנוכחי ולהודיע על הסכמתה להתגרש. אם לא תעשה זאת, תחשוף עצמה לצווי הגבלה והליכים פליליים.
אחרי הדיון הראשון בתביעת הגירושין שהגיש בעלה, ברחה האישה, עורכת דין, לארצות הברית והותירה אותו עגון. בחלוף שנה וחמישה דיונים מהם נעדרה, דייני בית הדין הרבני בבאר שבע, אב בית הדין הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם הרוש, החליטו לחייב אותה להתגרש שלא בנוכחותה, והורו לה להתייצב בבית דין באזור מגוריה כדי לתת הסכמתה. אם לא תפעל בהתאם להחלטה תיבחן האפשרות להטיל עליה צווי הגבלה ולנקוט נגדה בהליכים פליליים.
תביעת הגירושין הוגשה ב-2017, אחרי כשנתיים של נישואים. האישה התייצבה לדיון הראשון והודיעה כי היא מוכנה להתגרש בתנאי שבעלה ישלם לה את הכתובה וייקח על עצמו חובות של העסק שבבעלותה, ולטענתה שייך להוריו.
הבעל, שנמצא כיום בהליכי פשיטת רגל, השיב כי אין לו נכסים וגם אם יאותרו כספים כלשהם הם יועברו לקופת הנושים.
בסוף הדיון החליטו הדיינים לשלוח את הצדדים למשא ומתן לצורך גיבוש הסכמות שיובילו לגירושים בהקדם. אלא שהאישה לא קיימה את ההחלטה ובפועל עזבה את הארץ לארצות הברית.
בהמשך התקיימו חמישה דיונים נוספים – כולם שלא בנוכחותה, וכעת נדרשו הדיינים אדרי, שפנייר והרוש להכריע בתביעה.
אי אפשר להתעלם מהמציאות
בפסק הדין נדרשו הדיינים לבחון האם ההלכה מאפשרת לחייב אישה לקבל גט שלא בנוכחותה. הדיינים ציינו כי אין ספק שהמציאות היא כזו שבני הזוג מרדו זה בזה: הבעל הגיש את תביעת הגירושין ואילו האישה הביעה רצון להתגרש ונעלמה. אין ספק, נקבע, כי פני הצדדים אינם לשלום בית ועליהם לסיים את הנישואים.
אב בית הדין אדרי קבע כי כעקרון פסק הדין של הגירושים חייב להינתן בפני בעלת הדין, אך במקרה הנוכחי – מאחר שהאישה הביעה את דעתה כי ברצונה להתגרש והיא נחשבת למורדת, אפשר לחייב אותה לקבל את הגט גם שלא בפניה.
הרב הרוש הוסיף סיבה נוספת והיא שבני הזוג משתייכים לעדות המזרח ומשכך חרם דרבינו גרשום, האוסר על גירושי אישה בעל-כורחה, לא חל עליהם. במציאות האובייקטיבית של בני הזוג, שמעידה כי אין כל סיכוי לנישואים הללו, קבע, בית הדין צריך להביא לסיום מהיר של התיק ולמנוע את המשך עיגונו של הבעל. משקל נוסף ניתן לכך שמדובר בנישואים שניים שההלכה מקלה בהליכי הגירושים ביניהם.
הרב שפנייר אמנם הסכים שלפי ההלכה אפשר לחייב את האישה בגט למרות היעדרותה, אולם ציין כי אי אפשר להסתמך על הסכמת האישה להתגרש בדיון הראשון, מאחר שהבריחה לחו"ל וחוסר שיתוף הפעולה מעידים כי למעשה אינה רוצה להתגרש. ואולם, חיוב הגירושים מתאפשר כאמור משום שמדובר בזוג ספרדי ובנישואים שניים.
משכך הדיינים חייבו את האישה לקבל את הגט והורו לה להתייצב בבית דין רבני במקום מגוריה בארצות הברית ולהודיע על הסכמתה לסידור הגט באמצעות שליח. אם לא תעשה זאת בתוך 45 ימים, הבהירו הדיינים כי ידונו בהוצאת צווי הגבלה ובנקיטת הליכים פליליים נגדה.
עו"ד חיים שכטר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.