ערעורו של הבעל על קביעת ביהמ"ש למשפחה נדחה במחוזי. נקבע כי אין להתערב בממצאים העובדתיים שלפיהם הוא הסתיר ביודעין דירה וחשבון בנק – רכוש שהתגלה בזכות חקירות והרבה מזל.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב החליט לאחרונה שלא להתערב בקביעת בית המשפט למשפחה לפיה עורך דין וטוען רבני העלים מאשתו רכוש בשווי מיליוני שקלים ולכן היא תזכה ב-60% מערכה של דירת הגג המפוארת בה התגוררו. לצד זאת, סגני הנשיא ישעיהו שנלר וקובי ורדי והשופטת עינת רביד פסקו לאישה 84,000 שקל דמי שימוש ראויים עבור התקופה שחלפה מיום שעזבה את הדירה המשותפת ועד למכירתה.
האישה עזבה את הבית ב-2015, לטענתה לאחר שהפך לסיר לחץ והמגורים עם בעלה הפכו לבלתי אפשריים. לפני כשנתיים בית המשפט למשפחה הכריע בתביעות רכושיות שהגישה וקבע כי נכסי בני הזוג יחולקו שווה בשווה למעט הדירה המשותפת, שהאישה תזכה ב-60% משוויה (205,000 שקלים).
קביעה זו התבססה על ממצאים חמורים שהתגלו תוך כדי ההליך, ולפיהם הבעל – עורך דין וטוען רבני במקצועו – הסתיר רכוש וכספים המוערכים במיליוני שקלים.
כך, בעקבות צווים של בית משפט הסתבר שהחזיק בכספות יותר מ-100 אלף שקל במזומן. חמור מכך, רק בחקירתו הנגדית ולאחר שהאישה הצליחה להתחקות אחר רכוש נוסף, הודה הבעל כי לא הצהיר על דירה וחשבון בנק משותף עם אמו, תוך שתירץ זאת בכך שהרכוש שייך לאמו.
בהמשך, תביעתה של האישה לדמי שימוש למן היום שבו עזבה את הדירה ועד למכירתה נדחתה, ולבסוף הבעל חויב בהוצאות משפט של 70 אלף שקלים.
לפני כשנה הגישו בני הזוג ערעורים הדדיים על קביעות אלה: הבעל התקומם בין היתר שלא ניתנה לו הזדמנות להוכיח שהדירה והחשבון אינם שלו, וטען כי הופלה לרעה. בנוסף הוא טען כי לא היה מקום להעניק לאישה "מתנה" של 205,000 שקלים.
האישה, לעומת זאת טענה כי הפיצוי הראוי היה צריך לעמוד לפחות על מיליון שקל וערערה על כך שלא נפסקו לה דמי שימוש.
נתפס בקלקלתו
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי סגן הנשיא ורדי, שהמליץ לדחות את ערעור הבעל ולקבל חלקית את ערעור האישה.
השופט קבע כי "הגבר לא יכול 'לאחוז את המקל' משני קצותיו ולזעוק זעקות של חוסר צדק והפליה, בזמן שהוא העלים רכוש והסתירו...".
השופט הבהיר, כי כעורך דין העוסק בדיני משפחה, הבעל ידע כי גם אם מדובר, כטענתו, ברכוש ששייך לאמו – היה עליו להצהיר על קיומו ולגבות את טענתו באסמכתאות. במקום זאת, הוא בחר שלא להתייחס לנושא עד שעומת עם מסמכים, וגם לאחר מכן, לא טרח לזמן את אמו לעדות שתאשש את גרסתו.
אדם שפעל בחוסר תום לב ו"נתפס בקלקלתו", קבע השופט, "לא יכול לטעון לקיפוח שלו ולחוסר צדק".
בהתייחס לערעור האישה, נקבע כי אף אם התנהלות בעלה העלתה "תמירות ותהיות, 'ריח' ו'עשן', השערות וחשדות" היא לא הוכיחה בראיות שהיו הברחות נוספות המצדיקות את הגדלת הפיצוי.
עם זאת, השופט סבר כי מאחר שאין ספק שהבעל השתמש בדירה המשותפת כרצונו, האישה זכאית להשתתפות בשכר דירה על 28 חודשים שחלפו מיום שעזבה ועד שהדירה נמכרה.
השופטת רביד וסגן הנשיא שנלר הסכימו עם המלצת השופט ורדי, כך שלבסוף נפסקו לאישה 84,000 שקל דמי שימוש ו-30,000 שקל עבור הוצאות משפט.
עו"ד שמעון אדרי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.