בית המשפט דחה את עמדתו של עובד בחברת סטארט-אפ שלפיה עומדות לו זכויות הצבעה ועיון במידע של החברה גם בתקופת הנאמנות. נקבע כי כל עוד לא העביר את המניות לידיו תוך תשלום המס הנדרש – הזכויות מוקנות לנאמן
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה השופט רון סוקול דחה לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בחברת הסטארט-אפ "סול צ'יפ" להכיר בו כבעל מניות ולאפשר לו להשתתף באספות ולקבל את מלוא המידע על החברה, אף שהמניות שלו מוחזקות בחברת נאמנות. בפסק הדין נקבע כי כל עוד המניות לא הועברו לעובד באופן רשמי והוא לא שילם את המס הדרוש עבור פעולה זו, הזכויות מוקנות לנאמן.
התובע עבד בחברה העוסקת בפיתוח שבבים מבוססי אנרגיה סולארית מיום היווסדה ב-2010. כנהוג בחברות הזנק רבות, הוא קיבל לידיו אופציות לפי תוכנית הקצאה שגיבשה החברה ואושרה על ידי פקיד השומה במס הכנסה.
ב-2011 הוא מימש את האופציות ורכש 14,250 מניות שבהתאם לתכנית ההקצאה הוחזקו עבורו בנאמנות בחברת "אלטשולר-שחם". ב-2012 סיים התובע את עבודתו בחברה וביקש להעביר את המניות לידיו. מאחר שמדובר בעסקה חייבת במס הון הנגזר משווי החברה, הוא ביקש זכות עיון במסמכי החברה על מנת שיוכל להעריך את עלות המס שיהיה עליו לשלם.
לאחר שהחברה סירבה לדרישותיו הוא הגיש נגדה את התביעה ובה דרש להצהיר עליו כבעל מניות שמוקנית לו זכות העיון וכן זכות ההצבעה באספות בעלי המניות.
החברה התנגדה וטענה כי התובע לא נחשב כבעל מניות כל עוד הן מוחזקות בנאמנות, ועל כן אין לו זכות עיון או הצבעה או כל זכות אחרת הנגזרת ממעמד זה.
בפסק הדין הסביר סגן הנשיא רון סוקול כי חברות הזנק רבות בוחרות להעניק לעובדיהן תמריץ בדמות אופציות או מניות. כדי להקל על החברות והעובדים מבחינת מיסוי, מאפשרת פקודת מס הכנסה לדחות את תשלום המס עבור ההקצאה למועד המימוש.
על מנת לזכות בדחיית תשלום המס נדרשת מהחברה תוכנית הקצאה מסודרת שמורה על דחייה של מועד מימוש המניות לתקופה של 12-14 חודשים – תלוי במסלול המס שבחרה החברה – תוך מינוי נאמן שיחזיק בהן בתקופת הביניים.
חותר תחת ההסדר
השופט סוקול הבהיר כי הענקת המניות לנאמן נועדה בראש ובראשונה להבטיח שיועברו לעובד רק לאחר ששילם את המס כמתחייב. כמובן שלצד זאת הנאמן מחויב להגן על החברה ועל המשקיעים שלה בהתאם לתנאי תוכנית ההקצאה, וכן להבטיח שזכויותיו של העובד במניות לא ייפגעו.
ואולם, מאחר שהמחויבות הראשונה של הנאמן היא לרשויות המס, הרי שטרם העברת המניות לעובד לא יכולות להיות לו זכויות של בעל מניות. "הענקת זכויות שכאלו לעובד", כתב השופט, "חותר תחת ההסדר המעניק לעובד הטבת מס בשל דחיית מועד המימוש".
השופט אף הפנה להסכם הנאמנות של החברה, שקובע במפורש כי לנאמן אסור לבצע עסקה במניות, כולל שחרורן לעובד, בטרם תשלום המס.
השופט הדגיש עוד כי גם חוק החברות רואה בנאמן כבעל המניות בתקופת הנאמנות, ולכן הזכויות מכוח מעמד זה נתונות לו.
לנוכח הדברים האמורים השופט קבע כי כל עוד המניות מוחזקות בנאמנות, לתובע אין זכויות כלשהן כבעל מניות לרבות הזכות לקבל מידע ולהצביע באספות. בתוך כך ציין השופט כי אם התובע זקוק למידע לצורך הערכת עלות המס, עליו לבקש זאת מהנאמן. על כן, התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט של 20,000 שקל.
עו"ד רז לבנת
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.