ב-2012 פוטרו שלושה עובדי ביטחון בתחנת אל-על באיטליה לאחר ששלחו מכתב תלונה על הקצין הממונה. הם יפוצו בהתאם לחוק המגן על עובדים חושפי שחיתויות.
שלושת התובעים עבדו מטעם משרד החוץ כעוזרים לקצין הביטחון הממונה על תחנת אל-על במילאנו, איטליה. שלושתם החלו את עבודתם בין השנים 2006-2007.
לייעוץ בתחום:
עורך דין עבודה
ב-2011 מונה קצין ביטחון חדש כממונה על התחנה. כשנה לאחר מכן, שלחו התובעים מכתב תלונה על הממונה לראש השב"כ ולמנכ"ל אל על. הם פוטרו בספטמבר 2012, שלושה חודשים בלבד לאחר משלוח המכתב.
בתביעה שהגישו נגד משרד החוץ לפני כשלוש שנים הם סיפרו כי התנהלות הממונה החדש הייתה חמורה ומסוכנת. בין היתר, הוא נהג לדבר במיניות בוטה ביותר על עובדות, תלה תמונות מביכות בעלות אופי מיני, הפקיר את נשקו, טייח תקלות ביטחוניות, דרדר את מערכת היחסים עם המקומיים ועוד.
לטענתם, הם ניסו להעלות את הבעיות בסולמות הרגילים של ההיררכיה אך הושתקו ואף אוימו שלא להוציא את הדברים החוצה. בנסיבות אלה, לא הייתה להם ברירה אלא לשלוח את מכתב התלונה לדרגים הבכירים ביותר.
לטענת התובעים, המכתב היה הסיבה היחידה לפיטורים ועל המשרד לפצות אותם בהתאם לחוק המגן על עובדים חושפי שחיתויות. עוד לדבריהם, השימוש שנערך להם היה לקוי שכן לא התאפשר להם לעיין בתוצאות הבדיקה החיצונית שנערכה בתחנה לאחר משלוח המכתב.
משרד החוץ טען בתגובה כי בתחנת מילאנו היו מאבקי כוח בין קצין הביטחון הממונה לבין סגנו. לדבריו, התובעים חברו יחדיו בקנוניה ובבריונות, במטרה להתערב במאבקי כוח אלה תוך הטחת האשמות שווא בקצין הממונה. לדבריו, הם שלחו את מכתב התלונה ב"עקיפת סמכות" ובחוסר תום לב. מערכת היחסים שנוצרה לאחר מכן לא אפשרה את המשך העסקתם, סיכם המשרד.
קפקא במילאנו
השופט אייל אברהמי מבית הדין לעבודה בירושלים קיבל את גרסת התובעים במלואה. השופט התרשם שלתובעים לא הייתה ברירה וכדי לעורר את המערכת הם היו חייבים לפנות לדרגים גבוהים הרבה יותר. כמו כן לדבריו, לפחות חלק מהתלונות במכתב היו מוצדקות שכן בעקבותיו בוצעה בדיקה בתחנה והממונה הועבר לתפקיד זוטר יותר.
התובעים "חשו אחריות עמוקה להתנהלות התחנה וביקשו לתקן את שנדרש", כתב השופט וקבע כי עניינם חוסה תחת חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות.
בנוסף קבע השופט כי נפלו ליקויים משמעותיים בשימוע שנערך לתובעים – לא ניתן להם לעיין בדו"ח הבדיקה והם לא ידעו בבירור מה הטענות שיש נגדם. "התובעים היו אפוא כאותו מר "ק" בספרו של קפקא "המשפט" שעומד לדין אך אינו יודע מהי האשמה כנגדו", כתב השופט.
עוד נפסק לתובעים פיצוי על השכר שלא שולם להם מהמועד בו פוטרו ועד לתום תקופת החוזה.
בסיכומו של דבר משרד החוץ חויב לשלם לכל אחד מהתובעים 230,101 שקל. בנוסף הוא חויב בהוצאות של 40,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד יובל אלון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד שני
* עורך דין יניב דוד עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.