ועדה של משרד הבריאות החליטה לפטר אחות במוסד גריאטרי על סמך מידע שהועבר מאחורי גבה. האחות, שהצליחה לחזור לעבודה בזכות הגשת ערר, דרשה פיצוי על ההתנהלות כלפיה. בית המשפט הסכים שהיא זכאית לו.
בית משפט השלום בכפר סבא מצא פגמים חמורים בהליך פיטוריה של אחות במרכז הגריאטרי "דורות" שבנתניה, ופסק לה באחרונה פיצויים של כ-180 אלף שקל (כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד). השופט אלדד נבו קבע כי הוועדה הרפואית של משרד הבריאות "שימשה ככלי שרת בידי המעביד" ולא אפשרה לאחות להתגונן מפני החלטת הפיטורים "תוך פגיעה בעקרון הצדק הטבעי ובזכות להליך הוגן".
האחות החלה לעבוד במרכז הרפואי – שבבעלות המדינה – ב-2002. במהלך השנים, היא קודמה לתפקיד אחראית משמרת ובמאי 2010 מונתה לראש צוות האחיות באחת המחלקות, אך המינוי הוקפא עד שתעבור הסמכה.
לדברי האחות, באותה העת מנהלת צוות האחיות במוסד החלה להתנכל לה ללא סיבה. כך למשל, היא העבירה אותה בין המחלקות השונות מבלי לאפשר לה להמשיך להיות אחראית משמרת ולא שיבצה אותה במשמרות הלילה – הרווחיות יותר – בתירוץ כי מצבה הרפואי אינו מאפשר זאת.
בתביעה שהגישה במרץ 2015 נגד המנהלת והמדינה, האחות סיפרה כי בספטמבר 2013 התכנסה הוועדה הרפואית של משרד הבריאות ביוזמתה של המנהלת לבחינת המשך העסקתה, והחליטה לפטר אותה. היא הצליחה למנוע את הפיטורים בזכות פנייתה לוועדת הערר, ושבה לעבודה אחרי שישה חודשים.
בתביעה היא ביקשה לחייב את הנתבעות לשלם לה שכר עבור התקופה שלא עבדה ולפצותה בגין עגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מההתנהלות הכוללת של הוועדה הרפואית ושל המנהלת.
אלא שהמנהלת הכחישה בתוקף שהתנכלה לאחות. לטענתה, האחות הועברה בין מחלקות עקב סכסוך עם אחת הקולגות, ומינויה כראש צוות עוכב משום שהתגלה כי היא מתעמרת במטופלים. המנהלת הוסיפה כי מצבה הבריאותי הוא שמנע ממנה לעבוד במשמרות לילה, וזו גם הסיבה שבגינה התכנסה הוועדה בעניינה.
"התנהלות חמורה"
בפסק הדין שניתן באחרונה השופט נבו דחה את טענות התובעת בכל הנוגע להתנכלות מצד המנהלת. "לעובד אין זכות מוקנית להיות משובץ דווקא למשמרות הרווחיות ביותר או להתקדם לתפקידים שהוא סבור כי הוא מתאים למלאם" כתב.
השופט אף שוכנע שהחלטותיה המנהליות של המנהלת היו ענייניות ולגיטימיות, בפרט לנוכח מצבה הבריאותי של התובעת והחשדות שעלו לגביה.
לעומת זאת, השופט קבע כי ההליך בפני הוועדה לקה בפגמים רבים וחמורים. בחינת מסמכי הוועדה העלתה את התמונה שאף אחד לא הקשיב לכך שהתובעת התחננה להמשיך לעבוד על אף מצבה הרפואי.
השופט התרשם כי ההתעלמות המוחלטת מהתובעת וההחלטה שלא לשבצה בתפקיד חלופי או במוסד אחר הייתה "קיצונית", ואם לא די בכך, הוא מצא כי היא הושתתה על מכתב מהמנהלת – שדבר קיומו לא הובא לידיעת התובעת.
"התנהלות זו של הוועדה הרפואית, שנמנעה מלהפעיל שיקול דעת עצמאי, שימשה ככלי שרת בידי המעביד, קיימה מנגנון העברת מידע מאחורי גבה של התובעת, מבלי לאפשר לה זכות להגיב ולסתור את טענות המעביד – היא התנהלות חמורה, שלא כדין, תוך חריגה מסמכות ופגיעה בעקרון הצדק הטבעי ובזכות להליך הוגן" קבע השופט נבו.
לפיכך, הנתבעות חויבו לפצות את התובעת על עגמת הנפש ולשלם לה החזרי שכר על תקופת הפיטורים וכן את הוצאות הערר. בסך הכל הן חויבו בפיצויים של 140,230 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 35 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד מימון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יוסף מנסור
* עו"ד טמיר כרמי עוסק בדיני עבודה ונזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.