בשיחה פנימית עם מתמחים אמר הפרקליט שלא כל מקרה של סב שמושיב נכדה על ברכיו צריך להוביל לכתב אישום. בעקבות זאת העלתה בראשי פוסטים והתבטאה ברדיו כנגד הפרקליט. הוא תבע וזכה
השופט דן סעדון קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עו״ד יריב צרי, פרקליט וראש צוות בפרקליטות מחוז הדרום, נגד עו״ד כנרת בראשי, הפועלת בין היתר באמצעי תקשורת שונים וברשתות חברתיות. בפסק הדין נקבע שהנתבעת פרסמה לשון הרע על התובע בשלושה מקרים שונים, באופן שעלול היה ליצור רושם שלתובע יש הפרעה נפשית של פדופיליה. טענות הנתבעת לתום לב ואמת בפרסום נדחו.
ברקע התביעה עמד כתב אישום שהוגש באוקטובר 2019 נגד סב, על ביצוע מעשה מגונה בנכדתו. על פי האישום הוא קרא לה לשבת על ברכיו ולאחר שנעתרה לו חיכך את איבר מינו באיבר מינה. בהליך הושג הסדר טיעון שבעקבותיו הודה הסב במעשים והורשע. דיון בעניין קבלת תסקיר נקבע ליולי 2020.
הפרקליטה המטפלת בתיק לא יכלה להגיע באותו יום, ועו״ד צרי התבקש להחליפה. לקראת הדיון שוחח עו״ד צרי על התיק עם שני מתמחים. לטענתו, הוא אמר למתמחים כי כשסב מושיב את נכדתו על ברכיו הוא אינו מבצע עבירה וגם אם איבר מינו הזדקר באותה עת, אין הדבר מהווה סוף פסוק לעניין אחריותו הפלילית שכן נדרש יסוד נפשי.
בעקבות שיחה זו עם המתמחים, פרסמה עו״ד בראשי בפייסבוק פוסט בו נכתב בין היתר "עו"ד יריב צרי מהפרקליטות (התבטא) בשיחות פנימיות כך: "אז מה אתם מגישים כתב אישום נגד כל סבא שמושיב על הברכיים את הנכדה שלו? אז מה אם עמד לו...כך נשלחה ילדה, קרבן עבירה, חפוית ראש...".
ארבעה ימים לאחר מכן, בשידור בגלי צה״ל, אמרה הנתבעת "אותו אדם לא יכול לעסוק בתיקי עבירות מין עד שהוא לא יעבור בדיקה אם אין בהתנהלותו בעיה פדופילית״. בדצמבר של אותה שנה היא ״צייצה״ בטוויטר נגד מינוי עו״ד צרי כראש צוות.
בתביעה טען עו״ד צרי ביחס לפרסום בפייסבוק כי מדובר בפרסום חלקי ומגמתי מתוך שיחה מקצועית בינו לבין המתמחים. ביחס לפרסום ברדיו טען התובע כי השומע מבין מתוכו שהנתבעת מייחסת לו הפרעה נפשית של פדופיליה.
הנתבעת טענה שעומדת לה הגנת תום הלב ביחס לכל הפרסומים, והגנת ״אמת בפרסום״ ביחס לפוסט בפייסבוק. לטענתה, אמירת התובע לא הייתה חלק משיח לימודי מקצועי, אלא שיקוף של עמדה אישית או מקצועית שלו. לתמיכה בעמדתה היא ציינה שהתובע שב מבית המשפט עם הסדר טיעון מקל מאוד לעונש שלפיו הנאשם יירצה מסר בן 9 חודשים.
מטרה לימודית
השופט דן סעדון מבית משפט השלום בתל אביב קבע שכל הפרסומים מהווים לשון הרע. הוא דחה את טענת הנתבעת בדבר ״אמת בפרסום״ והבהיר שמהעדויות עלה שהשיחה של התובע עם המתמחים הייתה למטרה תיאורטית-לימודית ולא שיקפה עמדה אישית או מקצועית.
כמו כן דחה השופט את הטענות בעניין הגנת תום הלב. הוא קבע שהנתבעת לא הראתה כי הסתמכה בפרסומים על מקור מידע מהימן, והיה עליה לנסות להבין את הקשרה המדויק של אמירת התובע.
ביחס לפרסום ברדיו קבע השופט כי הבעת דעתה של הנתבעת על התובע נוסחה בלשון פסקנית, בוטה, מעליבה וגורפת. הנתבעת החשידה את התובע בפדופיליה, או בהיותו חשוד כפדופיל או לכל הפחות כפרקליט החסר הבנה או מקצועיות בניהול תיקי עבירות מין.
הנתבעת חויבה לשלם לתובע פיצוי בסך של 85,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 15,000 שקל. הנתבעת חויבה להסיר את הפרסומים.
- ב״כ התובע: עוה"ד דרחי ובן-שפר
- ב״כ הנתבעת: עו"ד זיו מאור
עו״ד מוסא דקה
עוסק/ת ב-
לשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין