לפני שהזוגיות הסתיימה ביקשה האישה דבר אחד: שהגבר יעזור לה להביא ילדים לעולם לפני שיהיה מאוחר מדי. האיש, שהסכים לבקשתה, לא ציפה שביום מן הימים האישה תתבע ממנו מזונות של כ-14 אלף שקל.
האם הכירה את מי שיהיה לימים אבי בנותיה כשהייתה בשנות השלושים לחייה. השניים ניהלו מערכת יחסים קצרה, ששרדה כחודש וחצי, ולקראת תומה, ביקשה האישה מהגבר שיעזור לה להרות לפני שההזדמנות שלה להיות אם תאבד.
הגבר הסכים ולפני כשלוש שנים נולדו לשניים תאומות בהליך של הפריה. בשלב הזה, בני הזוג כבר נפרדו והאיש חזר לזוגתו הקודמת.
לפני תביעת מזונות כדאי לפנות ל-
עורך דין משפחה
בסמוך לאחר הלידה, הגישה האם תביעת מזונות. האב לא הכחיש את חובתו לפרנס את בנותיו, אבל ביקש להתחשב בנסיבות הבאתן לעולם ובמצבו הכלכלי הגרוע לעומת האם ולא לחייבו במזונות גבוהים.
האם התעקשה כי לפי הדין העברי האב חייב לשאת במלוא המזונות של הבנות. היא טענה שיש לו פוטנציאל השתכרות גבוה והעמידה את המזונות על כ-14 אלף שקל, אם כי בשלב מתקדם של ההליך התמתנה והפחיתה את הסכום ל-5,700 שקל לחודש.
האב טען כי האם הבטיחה לו והתחייבה בפניו שלא תדרוש דבר עבור הקטינות והוא, שריחם עליה וביקש לעזור לה, הסכים לבקשתה בהסתמך על כך, וודאי לא ציפה שביום מן הימים היא תנהל נגדו הליכים משפטיים.
כאמור, הוא לא ביקש להתחמק ממזונות אלא להתחשב בו משום שאינו יכול לעמוד בסכום שדורשת האם. הוא פוטר מעבודתו, אינו מצליח למצוא עבודה חדשה ולא סיים לימודים אקדמאיים. לדבריו, אין לו כל רכוש למעט מכונית ישנה, הוא שקוע בחובות וזוגתו הנוכחית מסייעת לו.
לעומתו, התובעת אקדמאית, בעלת משרה בכירה, אישה חזקה, שאפתנית ומוכשרת. לדבריו, בימינו אלה, עקרונות ההגינות, השוויון, הצדק ותום הלב מחייבים את בית המשפט לנקוט בגישה גמישה ושוויונית.
קצת על שוויון וצדק
השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הסכימה במידת מה עם האב: נכון הוא שלפי הדין העברי בגילן של הקטינות חובת האב לפרנס אותן היא מוחלטת. ואולם, לא ניתן להתעלם מרוח המלצות ועדת שיפמן ומהמצב החברתי הנוכחי, שבו נשים עובדות, נושאות במשרות נכבדות, מפתחות עצמאות כלכלית ולא אחת מרוויחות יותר מהגבר.
אמנם, אי אפשר לפסוק כנגד החוק כל עוד לא שונה, אולם אפשר לפסוק ברוחו "ולמצוא את שביל הזהב בין ההלכה הקיימת ובין עקרונות השוויון והצדק, המשמשים ממילא כיריעה הפרושה מעל לראשונה בבחינת 'אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף' (תהלים, מזמור פ"ה)", כתבה השופטת גילת בפסק הדין.
השופטת גם האמינה לטענות האב בדבר מצבו הכלכלי ושוכנעה ש"התובעת נושאת עמה ארגז כלים עשיר מזה של הנתבע".
בנוסף, מצאה השופטת שיש מקום להתחשב בכך שהולדת הקטינות אינה פרי של החלטה זוגית אלא מין הסכם בין הורים, שלא תכננו עתיד זוגי משותף. עם זאת, השופטת הדגישה שכל הסכם כזה כפוף לטובת הקטינות.
ברוח דברים אלה החליטה השופטת לצמצם את המזונות לכדי המינימום האפשרי. לאחר שהשופטת בחנה את צרכי הקטינות, ומצאה כי האם הפריזה, היא החליטה על מזונות של 2,500 שקל בחודש, הכוללים גם השתתפות בהוצאות החזקת מדור (חשבונות למיניהם).
הוצאות חריגות כמו פעוטון, קייטנות וחוגים – יחולקו בין ההורים אך לא שווה בשווה, כך שהאב ישלם 35% מעלות הפעוטון והקייטנות ו-25% מעלות החוגים. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד שרית ישר
- ב"כ הנתבע: עו"ד טל קולסקי
* עו"ד מירה סייג עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.