מנהל מחלקת חנייה בעירייה הועבר לתפקיד אחד לנוכח תלונות פקחים על יחס מעליב ומשפיל. בית הדין לעבודה פסק כי על העירייה לתת לו הזדמנות לשוב לתפקידו לאחר הכשרה מתאימה על חשבונה.
השופטת (בדימוס) אביטל רימון-קפלן קיבלה לאחרונה חלקית תביעה שהגיש מנהל מחלקה בעיריית חיפה שהודח ב-2014. השופטת קבעה שבהליך ניוד העובד מתפקידו נפלו פגמים שפגעו בזכות הטיעון שלו. בעקבות פסק הדין העירייה תפצה את העובד ב-45,000 שקל ותשלח אותו להכשרה לניהול ומנהיגות שבסופה תשקול האם להשיבו לתפקיד.
העובד, כבן 61, מונה לתפקיד מנהל מחלקת חנייה והסדרת התנועה ב-2011 לאחר שירות של 26 שנה במחלקה. בתפקידו היה אחראי על עבודת הפקחים בעיר.
לנוכח תלונות פקחים על יחס מעליב ומשפיל מצדו הוא זומן לראש מינהל התפעול בעירייה והתבקש לשפר את יחסי האנוש.
התלונות לא פסקו והעירייה החליטה לשכור את שירותיה של חברת אבחון אירגוני חיצונית. בדו״ח שהוגש צוין כי המנהל מסור מאוד לתפקידו אך מפעיל אנשים בכוח וענישה ובכך תורם ליצירת תחושות קשות של פחד וניכור אצל הפקחים. כותב הדו״ח המליץ לשקול את החלפתו או שליחתו להכשרה לניהול ומנהיגות.
בעקבות זאת, העירייה החליטה לנייד את המנהל מתפקידו. ב-2014 נערך לו שימוע שלאחריו הועבר לתפקיד רכז ביטחון.
בתביעה שהגיש המנהל נגד העירייה הוא טען כי הדחתו נעשתה ממניעים זרים כחלק ממסע התנכלויות על רקע אישי. הוא הוסיף כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו ודו״ח האבחון לא הועבר לעיונו. עוד הוא ציין כי השימוע שנערך לו היה ״למראית עין״ לאחר שההחלטה כבר התקבלה.
העירייה טענה מנגד כי מדובר בהחלטה סבירה ומידתית שהתקבלה משיקולים ענייניים. היא הדגישה כי לנוכח דו״ח האבחון היה ברור שיש צורך בשינוי תמהיל המנהלים במחלקה. היא הוסיפה כי התובע לא הפנים את חובתו כמנהל להנהיג ולהוביל את הפקחים ולא השכיל לבנות מערכת יחסי אמון עם העובדים הכפופים לו ותחת זו יצר אווירת פחד וחוסר מוטיבציה בקרב הפקחים.
עובד הוא לא חפץ
השופטת רימון-קפלן מבית הדין לעבודה בחיפה הבהירה כי לא הוכח שהעירייה פעלה מתוך התנכלות או שיקולים זרים בהתנהלותה מול התובע.
עם זאת, היא קבעה שזכות הטיעון של התובע להתנגד להחלטה על הניוד נפגעה במספר היבטים. במסגרת זו הדגישה השופטת כי על העירייה כרשות ציבורית חלות חובות אמון ותום לב מוגברות. עובד הוא ״משאב אנושי ולא חפץ המועבר מתפקיד לתפקיד״ ויש להיוועץ בו טרם קבלת החלטה על שינויים בתפקידו, כתבה.
השופטת קבעה כי לתובע לא התאפשר להגיב בזמן אמת על הדו״ח והעירייה הציגה לו תמונה חלקית ולא מסרה לו את המלצות המומחה במלואן.
היא הוסיפה כי השימוע שנערך לו היה פגום בכך שלא התאפשר למנהלו הישיר להשמיע את חוות דעתו עליו בגלל שדעתו לא תאמה את עמדת העירייה.
השופטת הגיעה למסקנה כי אין לבטל את החלטת העירייה לחלוטין אך יש מקום לאפשר לתובע הזדמנות שנייה.
היא הורתה לעירייה לשלוח את התובע לאימון והכשרה לניהול ומנהיגות על חשבונה ולבחון בסיום ההכשרה האם להחזיר אותו לתפקידו או לתפקיד ניהולי מקביל.
עוד חויבה העירייה לפצות את התובע ב-45,000 שקל על עוגמת הנפש ואי מתן הודעה על השינוי בתנאי עבודתו במעבר התפקיד.
על העירייה הוטלו הוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד עבודה אמנון מ. שילה
- ב״כ העירייה: עו"ד נועה הדרי
עו"ד אברהם רוטשילד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.