בעל המונית תבע את העירייה וטען שהתרשלה כשלא הזהירה מפני הסכנה, דבר שהוביל לאובדן מוחלט של המונית. העירייה טענה כי הנזק היה קטן משמעותית. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי לעירייה ניתנו מספר הזדמנויות להעריך את שווי הרכב אך היא נמנעה. משכך, היא תשלם לנהג המונית כ-76 אלף שקל.
באוגוסט 2014 נסע בעל המונית ברחוב יפת בתל אביב, כשלפתע עלה על מהמורה וחלקו התחתון של הרכב נפגע. כתוצאה מהמכה, לא התאפשר לנהג להמשיך בנסיעה, והוא נאלץ להזמין גרר.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין נזיקין
כעבור כארבעה חודשים הוא הגיש תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד העירייה, שבאותה עת ערכה עבודות בכביש ולטענתו היא האחראית לנזק שנגרם למונית בסך 82,650 שקל. הנהג סיפר כי במועד התאונה נערכו עבודות בכביש, שבמהלכן נפער בור בכביש. אמנם, העירייה או מי מטעמה כיסו את הבור אך הוא לא סומן בתמרורי האזהרה המקובלים.
הנהג סיפר שבהתחלה הוא ניסה לתקן את הרכב בעזרת מכונאי שהוא קרוב משפחה שלו, אולם הניסיון לא צלח, לכן הזמין שמאי שקבע כי הרכב במצב של "אובדן מוחלט". לאחר הערכת השמאי, הוא פנה לעירייה שתבוא להעריך בעצמה את הנזק. לטענת הנהג, המונית המתינה לעירייה בחצר ביתו במשך שמונה חודשים, ומשזו לא טרחה להגיע, הוא החליט למכור את שרידי הרכב.
העירייה מנגד טענה כי הנהג הוא זה שגרם לנזק בדרך נסיעתו. נכון שהיו עבודות בכביש, טענה, אולם הבור שנוצר כוסה בהתאם לנהלים, והראיה לכך היא שמכוניות נוספות עברו במקום ולא נפגעו.
מעבר לכך, טענה העירייה, הנזק שהנהג תובע הוא מופרז. ויתרה מכך, הוא גרם לה לנזק ראייתי כשמכר את שרידי הרכב, ובכך מנע ממנה לבצע בדיקה על ידי שמאי מטעמה.
התנהלות תמוהה
השופטת חנה קלוגמן קיבלה את גרסת התובע שהתאונה נגרמה מהבור בכביש. לדעתה, העירייה הייתה מודעת לפתיחת הבור שכוסה בסוף יום העבודה, והיה עליה לדאוג גם לאמצעי אזהרה וגידור המקום, דבר שלא עשתה.
בנוגע לגובה הנזק, קבעה השופטת, כי אכן נגרם לנתבעת נזק ראייתי, אולם עיקר האשמה מוטל עליה. התובע פנה אליה, אך במשך תקופה ארוכה היא נהגה בשאננות ולא מיהרה לבדוק את הרכב ולהכין חוות דעת מטעמה.
השופטת קלוגמן הסבירה כי התרשמה לחיוב מעדות התובע, ולמרות התנהלותו התמוהה (גרירת הרכב לביתו ומכירת השרידים ללא אסמכתא) קיבלה את דבריו כי פעל כך משום שניסה להקטין את הוצאותיו, כשלא היה לו ביטוח מקיף.
כמו כן השופטת התרשמה מאמינותו ומקצועיותו של השמאי מטעמו, וקבעה כי כתוצאה מהתאונה הרכב הגיע ל"אובדן מוחלט", המזכה את התובע במלוא הנזק. עם זאת, היא קיבלה את עמדת העירייה, כי יש לקזז את שווי השרידים שנמכרו, בסך 6,600 שקל.
לסיכום קבעה השופטת כי הנתבעת תשלם לתובע 76,050 שקל עבור הנזק. לסכום זה יצורפו כ-20 אלף שקל, עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין אסף שמיר עוסק בנזיקין ובתאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.