המציאות הפוליטית החדשה בצרפת עשויה לדרדר עוד יותר את היחס כלפי יהודים, וספציפית כלפי ישראלים בעלי אזרחות צרפתית. תחזית פסימית-אופטימית
אם הבחירות לפרלמנט האירופאי במאי האחרון הביאו לעלייה משמעותית בנציגות מפלגות מהימין הקיצוני – הן בקרב הנציגים הצרפתיים והן בקרב אלה של גרמניה – הבחירות לפרלמנט הצרפתי שהתקיימו לאחרונה השתיקו את הימין הקיצוני בצרפת, והובילו לעלייה בלתי צפויה של גוש השמאל, "החזית הלאומית".
במלים אחרות, בסיום הבחירות הפך גוש השמאל לכוח הפוליטי הגדול ביותר בצרפת. גוש זה הוא בעצם מפלגה שהוקמה ברגע האחרון לפני הבחירות, כקונטרה לימין הקיצוני, והוא מאחד מפלגות שמאל שונות, בין היתר כאלה המתעבות את ישראל. זאת, כאשר האנטישמיות בצרפת "חוגגת" בשנתיים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
יהודי צרפת בין הפטיש לסדן
מפלת הימין הקיצוני הביאה את צרפת למצב שבו לא ניתן להרכיב ממשלה המסוגלת לנהל את המדינה. לפי המסורת הרפובליקנית, הנשיא אמור למנות ראש ממשלה מתוך המפלגה המנצחת בבחירות, אלא שגוש השמאל לא מצליח להסכים מיהו המועמד שלו לראשות הממשלה. לצד זאת, ברור שהנשיא מקרון לא מעוניין למסור את מפתחות המדינה לראש ממשלה ממפלגת השמאל הקיצוני והאנטישמי. כך מוצא עצמו הנשיא, למעשה, בפלונטר.
גם היהודים הצרפתיים, שרובם לא ידעו למי להצביע בבחירות, מוצאים עצמם כיום בין הפטיש לסדן, וזאת על רקע האנטישמיות הגואה בצרפת, כאשר הקונפליקט הישראלי-פלסטיני תופס את מרכז סדר היום הציבורי.
כך לדוגמה, אחת ממטרותיו המוצהרות של השמאל הקיצוני בצרפת היא להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, להטיל סנקציות כלכליות על ישראל ולהציע חרם על מוצרים ישראלים. דוגמה נוספת ומזעזעת היא האונס הברוטאלי שעברה היהודייה בת ה-12 על ידי נערים על רקע אנטישמי. באופן כללי, מספר העבירות האנטישמיות בצרפת הכפיל עצמו בחצי השנה האחרונה.
למרבה הצער האנטישמיות חלחלה גם למערכת החינוך הצרפתית, כשעם כתיבת שורות אלו התברר שתלמידים יהודים נשאלו באחת מבחינות הבגרות שאלות שאינן בתוכנית הלימוד, וכתוצאה מכך קיבלו ציונים נמוכים - רק בגלל היותם יהודים. הפרקליטות בצרפת חוקרת את המקרה ומשרד החינוך הצרפתי פתח בחקירה בעקבות הפליה על רקע אנטישמי מצד הבוחנים. באופן תמוה החקירה המנהלית של משרד החינוך הגיעה למסקנה שלא ניתן להוכיח או להבחין בהפליה על רקע אנטישמי ולכן נסגרה החקירה המנהלית.
קרולין ידן – אור בקצה המנהרה?
חרף הסערה הזו, לא מן הנמנע שהנשיא מקרון יוכל לבחור ראש ממשלה שלא מתוך השמאל הקיצוני והאנטישמי, וזאת באמצעות איחוד קולות מהימין ומהשמאל המסורתי.
מצדם של בעלי האזרחות הצרפתית המתגוררים מחוץ לצרפת, נבחרה לפרלמנט הנציגה קרולין ידן, שהינה עורכת דין יהודייה ממפלגתו של מקרון, ובעלת השפעה רחבה בפרלמנט. ידן מובילה מזה שנים קו ברור נגד האנטישמיות ובעד זכותה של ישראל להגן על עצמה.
דוגמה לפועלה החשוב של ידן היא הצהרתה המגנה את החינוך לשנאה בספרי הלימוד הפלסטינים. בנוסף, ידן הציגה מיד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הצעת חוק להחמרת עונשים והגדרת עבירות פליליות עם אופי גזעני או אנטישמי (ההצעה הוגשה לפרלמנט הצרפתי ב-12.10.23). הצעת חוק נוספת שהנציגה חושבת גם להגיש הינה שתנאי לקבלת אזרחות צרפתית יהיה הכרה בישראל כמדינה, בדומה לנעשה בגרמניה.
כמו כן, הנציגה הביאה לכך ש-250 חברי פרלמנט צרפתי יגיעו לביקור בישראל אחרי "השבת השחורה" על מנת להביע תמיכה בהשבת החטופים, וכן הפגינה בעד ישראל תוך הנפת דגל הכחול-לבן בפתח כנס ה"יורוסטורי" הבינלאומי.
מטבע הדברים, ידן היא אויבת ארוכת שנים של השמאל הקיצוני בצרפת. היא יריבה ומתנגדת ידועה כנגד חברי הפרלמנט מהשמאל הקיצוני, ובעיקר ז'אק לוק מלנשון ואמריק קארון (אנטי ישראלים מובהקים) ואפילו הציעה את פיזור המפלגה האנטי ישראלית.
ידן, שניצחה את מקורבה מאיר חביב, מצהירה כיום כי מטרתה העיקרית תמשיך להיות מאבק נגד אנטישמיות וכל פעולה פוליטית המבוססת על שנאת ישראל. הנציגה מובילה בימים אלה הצעת חוק האוסרת כל הצהרה אנטי-ישראלית. היא נחושה בעמדותיה ושואפת להיות "חלום הבלהות של מפלגת השמאל הקיצוני LFI".
תפקידה העיקרי: לדאוג לישראלים
תפקידה של ידן בפרלמנט הצרפתי הוא בעיקר לייצג את הישראלים המחזיקים בדרכון צרפתי והמתגוררים בישראל, שהינם אזרחי צרפת לכל דבר מבחינה חוקית.
ייצוג זה כולל, בין היתר, דאגה לשמירת זכויותיהם של בעלי האזרחות הכפולה (צרפתית וישראלית) הן מול הקונסוליות הצרפתיות בישראל והן מול הרשויות בצרפת. בתוך כך צפויה ידן לתת מענה לישראלים בעלי דרכון צרפתי, בכל הנוגע לדרישות המחמירות מצד הקונסוליות הצרפתיות בשנים האחרונות במגוון עניינים, כמו חידוש זכאות לאזרחות בהורשה.
המחשה לנטל הבירוקרטי שמוטל כיום על ישראלים, היא אילוצם של אלה שנולדו בישראל ולא נרשמו כצרפתים לעבור הליך סבוך ומתיש של אישור אזרחות בפני בית המשפט המנהלי הצרפתי, וזאת ללא מתן הסבר על מהות ההליך והצורך בו.
יתרה מכך, ישראלים רבים שנולדו מחוץ לנישואין וסיימו בהצלחה הליך אישור אזרחות בפני בית המשפט הצרפתי, נאלצים כיום על-ידי הקונסוליות לעבור הליך נוסף, ארוך ומיותר, כאשר הקונסוליה איננה מוכנה לקבל הכרות הורות שנעשו מול משרד הפנים הישראלי (ומביאה את תוקפם בסימן שאלה מול הפרקליטות הצרפתית) כתנאי למתן האזרחות.
החלטה זו משאירה חלק מהישראלים שזכאותם אושרה, להתעכב שנים רבות בהליכים בלתי נגמרים ללא קבלת הדרכון צרפתי המגיע להם, וזאת כאשר כל פניותיהם וגם פניות עורכי דינם לקונסוליות אינן מקבלות מענה או הסבר משפטי ראוי.
תעמוד בציפיות?
במצב המתואר, ישראלים בעלי אזרחות צרפתית מצפים מידן לתת מענה לבעיותיהם השונות מול הרשויות, כגון ייעול וקיצור הבירוקרטיה המוטלת עליהם, הרחבת האפשרות להצבעה אלקטרונית ובקשת דרכונים או תעודות צרפתיות בצורה מקוונת, ועוד.
תפקיד חשוב נוסף של ידן יהיה להציף סוגיות משפטיות הנוגעות לזכויותיהם של בעלי האזרחות הכפולה כאזרחי צרפת, אל מול ממשלת צרפת והמליאה הצרפתית.
יש לציין כי למול ההתנהלות הבעייתית של רשויות צרפת כלפי הישראלים בעלי האזרחות הצרפתית, מתקיימים בימים אלה תהליכים שנועדו "לאחד את השורות" בקרב ישראלים אלה, תוך הקמת קבוצות ברשתות החברתיות המיועדות לשיתופי פעולה הדדיים ביניהם. לצד זאת, ציפייתם היא שידן תיתן מענה אפקטיבי לבעיותיהם השונות על מנת שלא יהפכו לאזרחים סוג ב'.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.