נקבע שמימוש זכויותיו בקופות הפנסיה, הגמל והביטוח עדיפה על מימוש הנחלה – הן מהפן הכלכלי והן מהפן האישי
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה הסדר מותנה עליו המליצו הנאמן וכונס הנכסים והכריז על חייב עם חובות של מעלה מ-10 מיליון שקל כפושט רגל. השופטת עינב גולומב חישבה את התמורה שתצא ממכירת הנחלה בה הוא מתגורר והעדיפה את מימוש כלל זכויותיו הפנסיוניות והביטוחיות, תוך שהיא מתחשבת בנסיבותיו האישיות של החייב.
החייב ואשתו בני 60, סובלים מבעיות רפואיות ושניהם מוכרים על ידי ביטוח לאומי עם נכות בשיעור של 100%.
במהלך 2014 ניתן צו כינוס לנכסי החייב בעקבות בקשת נושה – בנק דיסקונט. במסגרת ההליך הוגשו נגד החייב תביעות חוב בסכום כולל העולה על 10 מיליון שקלים. בתיק פשיטת הרגל הצטבר סכום של כ-194,000 שקל מתשלומים ששילם החייב ומימוש כספים.
החייב ואשתו מתגוררים בנחלה במושב, והזכויות בה רשומות על שם אימו המנוחה של החייב. האם העבירה לחייב ואשתו את הנחלה בהסכם מתנה, אך מאוחר יותר ביטלה את ההסכם והורישה אותה בצוואה לנכדים.
הנאמן טען נגד ביטול המתנה, וסבר כי יש לקבוע שהזכויות בנחלה נתונות לחייב ולאשתו.
שוויה המוערך של הנחלה הוא 6,300,000 שקל ויש עליה משכנתה. יתרת החוב לבנק עומדת על 1,288,814 שקל.
במסגרת ההליך ניתן לבנק היתר לפעול למימוש הבטוחה בהוצאה לפועל, אולם הבנק הגיע להסכמות עם בני המשפחה והמשכנתא לא מומשה. הוסכם שככל שהנחלה תמומש במסגרת פשיטת הרגל המימוש יעשה באמצעות כונסת נכסים מטעם הבנק.
לאחר מגעים בין המנהל המיוחד לחייב, הגיעו הצדדים להסדר בו החייב יוכרז כמוגבל באמצעים ויינתן לו הפטר מותנה. במידה שיוסיף לקופת פשיטת הרגל כספים הכוללים את כלל זכויותיו, כולל זכויות פנסיוניות מוגנות, גמל וביטוח המוערכות בסך של כ-400,000 שקל – יקבל הפטר.
כונס הנכסים הסכים למתווה. אולם שלושה נושים הביעו התנגדות בטענה ששווי הנחלה גבוה מסכום הזכויות הפנסיוניות.
תועלת קטנה במימוש הנחלה
השופטת גולומב אישרה את המתווה שהומלץ. היא ציינה כי גם אם כפי שסבר הנאמן ניתן לתקוף את תוקפו של ביטול המתנה ולהעביר לחייב את מחצית הזכויות בנחלה, עדיין התועלת שתהיה לנושים ממכירתה מוגבלת.
השופטת ציינה כי במימוש הנחלה, לאחר ניכוי דמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל והפחתה של ערך מבנה תעשייתי שבנוי על הנחלה וששייך לחברה שהייתה בבעלות החייב, יעמוד שווי הנחלה לפי חוות דעת שמאית על 3,800,000 שקל.
מסכום זה יש להפחית גם דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל, עלויות מיסוי גבוהות, ואת חוב המשכנתה, ולהתחשב בכך שאשת החייב תהיה זכאית למחצית מהזכויות, כך שבסופו של יום יוותר לחייב סכום של כ- 306,000 שקל בלבד. כלומר, פחות משווי זכויותיו הפנסיוניות.
מעבר לכך הדגישה השופטת כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של החייב ואשתו והעובדה שהנכס משמש להם כבית מגורים מזה שנים ארוכות.
לפיכך היא אישרה את ההסדר המותנה, הכריזה על החייב כפושט רגל, וקבעה כי לאחר מימוש כל הכספים הצבורים לזכותו בקופות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, כולל כספים מוגנים, הוא יקבל הפטר.
- שם בא כוח החייב לא צוין בפסק הדין
עו"ד איתמר סונינו
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.