מזה 8 חודשים שהילדה גרה אצל אביה, אחרי שאימה החלה לסבול מהתקפים פסיכוטיים. האב תבע הפחתת מזונות ובית המשפט נעתר לבקשתו
במקביל לעליית המע"מ: מזונות שמשלם אב לבתו בת ה-7 יופחתו החל מ-1 בינואר מ-2,200 שקל בחודש ל-1,000 בלבד – כך נקבע בבית המשפט למשפחה באשדוד. הרקע להחלטה הוא הידרדרות במצבה הנפשי של האם עד לכדי התקפים פסיכוטיים, באופן שאילץ את בתה לעבור לגור עם אביה. השופטת לירון זרבל-קדשאי קבעה שמדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחה מחדש של המזונות.כשנתיים לאחר הולדת בתם, בדצמבר 2019, אישר בית המשפט הסכם עליו חתמו הצדדים, שלפיו המשמורת על הילדה תהא של האם כאשר האב, רופא במקצועו, יעביר לה מדי חודש 2,200 שקל כמזונות. עוד נקבע בהסכם שהאב יקיים עם בתו זמני שהות מצומצמים ביותר – יום באמצע השבוע ללא לינה ושישי-שבת (עם לינה) אחת לשבועיים.
ואולם בתביעה שהגיש האב לבית המשפט, סיפר שמאז אפריל האחרון השתנו סדרי העולם, ובמקום לקיים עם בתו זמני שהות מינוריים – הלכה למעשה הוא מגדל אותה, אחרי שעברה לגור אצלו בעקבות צו הגנה שניתן נגד האם. לטענתו הדבר ארע בשל התקפים פסיכוטיים חוזרים ונשנים מהם החלה לסבול האם, אשר העמידו את הילדה בסיכון.
לשיטת האב מעבר בתו לגור אצלו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק לבטל את המזונות שהוא מעביר מדי חודש לאם. בתוך כך שיתף האיש כי נאלץ לרכוש עבור בתו מלתחה חדשה, אחרי שאימה סירבה לאפשר לו לקחת את בגדיה מביתה, כך שהוא נושא למעשה בכפל תשלום: הוצאות על הבת ודמי מזונות.
מנגד, האם הכחישה שנהגה באלימות כלפי בתה או שסיכנה אותה. היא הודתה אמנם ש"עברה את הגבול" (מבלי שפורטה כוונתה במסגרת ההחלטה), אלא שלדבריה היא "נטלה אחריות, ביקשה להתאשפז וכיום שבה לאיתנה". האם התנגדה להפסקת תשלומי המזונות, שלדבריה תאלץ אותה "להפסיק לממן את מחצית דמי החינוך היקרים מאד" של הבת.
מקרה חריג
"ענייננו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יש להכיר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת שיעור המזונות", פסקה השופטת זרבל-קדשאי. לדבריה אין מחלוקת שלפני שמונה חודשים ארע מהפך בחיי הצדדים ובתם, משהאחרונה עברה לגור אצל אביה באופן מלא אחרי 5 שנים בהן שהתה בעיקר אצל אימה.
בהקשר לכך ציינה השופטת שהיא שוכנעה כי לעת הזו, האב הוא הנושא הבלעדי במלוא צרכי הילדה, כולל הוצאותיה הישירות והעקיפות, כך שאין היגיון להמשיך ולחייבו בתשלום דמי מזונות מלאים לאם. בתוך כך היא דחתה את טענת האם לפיה מוצדק שלא להפחית את המזונות משום שהדבר יגרור את הפסקת השתתפותה בהוצאות החינוך של בתה.
"לא לשם כך נועדו דמי המזונות", הדגישה השופטת והסבירה: "אלה נועדו לכיסוי הוצאות הקטינה שאינן הוצאות חריגות. את מחצית ההוצאות החריגות על המשיבה לממן מכיסה, כפי שהתחייבה בהסכם, והמבקש אינו מחויב לשאת אלא במחצית השנייה".
עם זאת חידדה השופטת כי אין באפשרותה להיעתר לבקשת האב במלואה ולפטור אותו כליל מתשלום מזונות, שכן הוא לא הציג די נתונים המלמדים על פגיעה במצבו הכלכלי בעקבות מעבר בתו לגור אצלו.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהחל מ-1 בינואר 2025, המזונות יופחתו ב-1,200 שקל ויועמדו על 1,000 שקל בחודש, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן ויתעדכנו מדי שלושה חודשים.
- ב"כ המבקש: עו"ד דפנה פלר
- ב"כ המשיבה: אין
עו"ד אמיר קוזקוב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.