מעסיקים, ראו הוזהרתם: בית הדין לעבודה אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד עמותת "עזר מציון" משום שהשתמשה בכספי העובדים כדי לרכוש להם מתנות לחג.
לפני כשנתיים הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עמותת הסיוע הרפואי "עזר מציון" על-ידי עובדת שנוכו משכרה 5 שקלים בחודש לטובת פעילויות העשרה. שופטת בית הדין לעבודה בתל-אביב עידית איצקוביץ אישרה לאחרונה את ניהול ההליך בשם העובדים, לאחר שהתברר כי העמותה הגדילה לעשות והשתמשה בכספים לצורך רכישת תלושים לחג.
המבקשת החלה לעבוד בעמותה במאי 2016. לדבריה, היא החליטה שלא לחתום על נספח לחוזה העבודה במסגרתו התבקשה לאשר ניכוי כספים משכרה לטובת פעילויות "העשרה ופנאי", ועדיין, העמותה ניכתה אותם במשך שלושה חודשים.
המבקשת הביעה את מורת רוחה בפני גורמים שונים בעמותה ואף דרשה החזרים, אך נדחתה עד ששלחה מכתב התראה.
אך העובדת לא הסתפקה בהחזר הכספים, ובספטמבר 2016 ביקשה מבית הדין שיאפשר לה לנהל תביעה ייצוגית נגד העמותה בשמם של כלל העובדים. היא טענה כי רווחת העובדים, ובכללה קיום פעילויות העשרה, היא אינטרס של המעסיקה ולא ייתכן שתכסה את העלויות משכרם.
במענה לבקשה טענה "עזר מציון" שפעלה כחוק בין היתר משום שכלל העובדים, למעט התובעת, הסכימו לניכוי, מה גם שבהתאם לחוק מדובר ב-"תרומה" מותרת לניכוי.
לצד זאת, היא ציינה שהפסיקה את הגבייה והשיבה לעובדים את הסכומים שנוכו משכרם בהפחתת הכספים ששימשו אותה לרכישת מתנות לראש השנה 2016. משכך היא סברה שאין יותר עילה לתבוע אותה.
אלא שהמבקשת – שהתקוממה על כך שההחזר נעשה באמצעות תלושי קנייה – שינתה את עילת התביעה ודרשה כעת להחזיר לכלל העובדים את הניכויים הלא חוקיים במזומן.
תיקון בדיעבד לא שולל תביעה
בהחלטה שאישרה את הבקשה הבהירה השופטת איצקוביץ כי העובדה שהמעסיקה תיקנה את דרכיה לא מונעת את ניהול ההליך, שכן ההשבה נעשתה בדיעבד – אחרי שהיא קיבלה מכתב התראה.
"אם הנתבעים ישלמו לאחר קבלת המכתב ובכך ימנעו את הגשת הבקשה לאישור – לא יהיו תובענות ייצוגיות – או לחילופין, לא יישלחו מכתבי התראה. ברור שאין זו כוונת החוק" הסבירה.
לגופו של עניין השופטת מצאה כי בפועל, המעסיקה לא אירגנה פעילות העשרה אף שזו הייתה המטרה המוצהרת לניכוי הכספים, מה גם שבמקום היא רכשה באמצעותם מתנות לחג.
במענה לטענת העמותה כי הניכוי נעשה כדין הבהירה השופטת כי החוק אמנם מתיר לנכות כספים מעובדים עבור תרומות אם הם הסכימו לכך בכתב, אך במקרה הנוכחי לא מדובר בכספים שיועדו לתרומה לאחרים.
באשר לעילת התביעה החדשה – להחזר הכספים במזומן – ציינה השופטת כי רכישת התלושים עולה פחות משוויים, מה גם שהמעסיקה לא יכולה לקבוע לעובדים היכן ואיך יבזבזו את כספם. "זו גישה פטרנליסטית כלפי העובדים שלא מעוגנת בחוק", כתבה.
לנוכח דברים אלה, השופטת הגיעה למסקנה כי נכון לשלב זה נראה שהצדק עם המבקשת. נקבע כי הניכוי המקורי היה אסור לפי חוק הגנת השכר, ולכן גם הסכמת העובדים חסרת תוקף משפטי. בנוסף נקבע כי ההחזר היה צריך להיות במזומן.
בשלב הנוכחי מדובר בקביעות לכאורה, רק לצורך אישור ניהול ההליך הייצוגי. השופטת הורתה למבקשת להגיש עד לאמצע החודש הבא תביעה ייצוגית בשם כלל העובדים שנוכו משכרם דמי העשרה בין החודשים ינואר 2015 וספטמבר 2016. "עזר מציון" חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 27 אלף שקל.
עו"ד דוד גור
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.