הסועדת מעדה אחרי שנתקלה במוט שהרכיב סוכה במתחם הישיבה בבית הקפה. ביהמ"ש קבע שיצרנית הסוכה ובית העסק אחראים יחד למפגע ויפצו את התובעת.
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה לפיצויים של סועדת שנפלה ונחבלה אחרי שנתקלה במוט שהרכיב סוכה בבית קפה בירושלים. השופטת מיכל הירשפלד קבעה שבית הקפה סיכן את הסועדת בכך שהציב בפניה מכשול בדמות מוט מתכת על הרצפה – מה שגרם לה למעוד ולהיחבל. בתוך כך, יצרן הסוכה חויב בשליש מהפיצוי הכולל אחרי שנקבע כי הוא לא הזהיר את בית הקפה על הסכנה הטמונה במוט.
המקרה אירע לפני כחמש שנים, בעת שהסועדת (64) נפגשה עם חברתה ב"שוש-קפה" בירושלים במהלך חג הסוכות. בתום הפגישה, הסועדת ליוותה את חברתה החוצה ופנתה שוב לכיוון הסוכה על מנת להמתין לפגישה נוספת. עם כניסתה לסוכה היא נתקלה במוט ברזל שבלט מעל הרצפה, נפלה ונחבלה. הנפגעת פונתה לבית החולים שערי צדק לצורך קבלת טיפול, שם אובחן שבר בכתף והיא נותחה לצורך קיבועו.
בתביעה שהגישה הנפגעת כעבור כשנה נגד בית הקפה, היא טענה שהוא סיכן אותה בכך שהציב בדרכה מכשול מסוכן. לדבריה, בית הקפה צריך היה לצפות שהמוט יגרום לנפילה ולהתחשב בכך בעת שבנה את הסוכה.
מנגד, הנתבע טען שהתובעת נפלה רק בפעם השלישית שחלפה מעל סף הכניסה לסוכה, וזאת רק משום שחזרה אליה בריצה. לכן, לשיטתו, יש להטיל את מלוא האחריות לאירוע.
לגרסתו, אי אפשר היה לוותר על המוט התחתון בסוכה מאחר שהוא מהווה בסיס בלתי נפרד ממנה. המוט הורכב על פי ההנחיות של יצרנית הסוכה – "סוכות נחלים" – בהוראות ההרכבה, ולפיכך בית הקפה הגיש נגד החברה "הודעה לצד שלישי" וטען כי במידה שייקבע כי התובעת זכאית לפיצוי - היצרנית היא שאחראית לפצותה.
"סוכות נחלים" טענה, כי ידוע לכל שסוכה בנויה ממוטות שכוללים גם מוט תחתון, שתפקיד לייצב את הסוכה. לדבריה לא ניתן לוותר על המוט, והוא בולט רק מספר מילימטרים מעל הריצפה כך שממש לא מדובר על "מפגע".
היה עליהם לצפות
"קיומו של מוט מתכת על הרצפה בתוך בית קפה, גם אם הוא חלק בלתי נפרד מסוכה, הוא בבחינת יצירה של סיכון בלתי סביר לבאי בית הקפה, סיכון שאת התרחשות הנזק מהתממשותו היה על בית הקפה לצפות", קבעה השופטת הירשפלד.
היא הבהירה כי העובדה שהמוט התחתון נחשב לחלק בלתי נפרד מהסוכה והכרחי לתקינותה, אינה רלבנטית לקיומו של סיכון בלתי סביר כאמור. לדבריה, הנתבעת לא נקטה באמצעי זהירות כלשהם כדי למנוע את הסכנה שנוצרה לבאי בית הקפה ולתובעת בשל קיומו של המוט, ובכך הפרה את חובת הזהירות שלה כלפיה. חובת הזהירות, הדגישה השופטת, חלה גם כלפי לקוחות ממהרים.
השופטת קבעה שלנוכח היעדר התייחסות בהוראות ההרכבה לסכנה הטמונה בקיומו של המוט התחתון, יש לחלק את האחריות בין יצרן הסוכה ובין בית הקפה, כך שהיצרן יישא בשליש מהאחריות לנקי התובעת, ובית הקפה יישא ביתר.
יחד עם זאת, מאחר שהתובעת חלפה פעמיים מעל המוט לפני שנפלה, הוחלט לייחס לה רשלנות תורמת בשיעור של 25%.
לבסוף השופטת אימצה את חוות דעת המומחה מטעם התובעת שקבע כי לתובעת נותרה נכות אורתופדית קבועה בשיעור של 10%, ופסקה לה פיצוי כולל בסך של 68,000 שקל לאחר ניכוי הרשלנות התורמת. לסכום זה יתווספו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 13,600 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין נתן רון
- ב"כ הנתבע: עו"ד צבי רפפורט
- ב"כ הצד השלישי: עו"ד אריה כרמלי
עו"ד דורית קורץ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.