ערך צוואה לטובת הבן שמשמש כאפוטרופוס – ביהמ"ש פסל אותה

השופטת הבהירה שלפי הפסיקה, צוואה לטובת אפוטרופוס היא חסרת תוקף. מלבד זאת נמצא שבשעת החתימה סבל המנוח מדמנציה

בית המשפט למשפחה באשדוד ביטל לאחרונה צוואה שערך קשיש לטובת אחד משלושת בניו. עובר לצוואה מונה הזוכה כאפוטרופוס של אביו, והשופטת כרמית חדד הבהירה כי לפי הפסיקה הדבר שולל מהצוואה את תוקפה. מלבד זאת, נימקה, המנוח סבל במועד חתימת הצוואה מאי כשירות, כך שממילא הצוואה חסרת תוקף ובטלה.

אביהם של התובע ושני הנתבעים הלך לעולמו ביולי 2018 כשהוא אלמן, בגיל 91. עובר למותו, במהלך 2014, מונו ילדיו - התובע ואחד הנתבעים - כאפוטרופוסים לכל ענייניו. זאת על רקע תשישות נפש ודמנציה שאובחנו אצל האב באותה תקופה.

שלוש שנים לאחר מכן, בספטמבר 2017, ערך המנוח צוואה לטובת התובע תוך נישול יתר ילדיו. אחרי מותו ביקש התובע לקיים את הצוואה כאשר אחיו, הנתבעים, הגישו התנגדות במסגרתה ביקשו לפסול את הצוואה ולחלק את העיזבון באופן שוויוני, על-פי צו ירושה.

לטענת הנתבעים, בערוב ימיו סבל אביהם מדמנציה אשר שללה את כשרותו המשפטית, כאשר בשנתיים האחרונות – במהלכן נחתמה הצוואה – חלה החמרה נוספת במצבו. עוד טענו המתנגדים שהצוואה נערכה בניגוד עניינים, שכן היא העניקה לאפוטרופוס את מלוא הזכויות בעיזבון, והדבר אסור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

לעומתם טען הזוכה בצוואה כי אביו היה צלול עד יומו האחרון, וכי עצם מינויו כאפוטרופוס עליו לא שולל מהצוואה את תוקפה. הוא סיפר שבזמן שאחיו-הנתבעים רצו "לזרוק" את אביו בבית אבות – הוא היה מעוניין בטובתו ודאג לו, כאשר רק בזכותו סיים המנוח את חייו בביתו בכבוד. מכאן, לטענתו, שיש לקיים את רצון המנוח כפי שמשתקף מצוואתו.

שכח את הגז דולק

בראשית דבריה התייחסה השופטת חדד לבעייתיות שבעריכת צוואה לטובת אפוטרופוס. היא חידדה שבהתאם לפסיקה, עריכת צוואה של אדם שמונה לו אפוטרופוס, לטובת האפוטרופוס שלו, היא פעולה פסולה וחסרת תוקף. זאת, אפילו אם המנוח היה כשיר והוכח שזה היה רצונו האמיתי.

השופטת הדגישה שדי בנימוק זה על מנת להביא לדחיית בקשת קיום הצוואה. עם זאת, מעבר לנדרש היא החליטה לבחון את יתר עילות ההתנגדות, וביניהן אי כשירות המנוח. מסקנתה הייתה שגם כאן צודקים המתנגדים, וכי אביהם סבל בשעת החתימה ממצב רפואי שמנע ממנו להבחין בטיבה של צוואה.

כך, מתיעוד רפואי שקדם לצוואה עלה שהמנוח סבל מדמנציה שהשפיעה לרעה על התנהלותו היומיומית. מתסקיר שהוגש לבית המשפט עלה שבאותה תקופה נהג המנוח לצאת מביתו כשהוא שוכח את הגז דלוק, וכן שוכח לקחת מפתחות ולסגור את הדלת. עוד נמצא, שהוא הוציא בזמנו סכומי כסף גדולים מהכספומט, מבלי שזכר מה עשה עימם.

"כבר כעת עולה כי למעלה משלוש שנים קודם עריכת הצוואה נמצאה ירידה קוגניטיבית אצל המנוח שבאה לידי ביטוי ממשי בשגרת חייו", כתבה השופטת. לאמור הצטרפה עדות עורך הדין שהחתים את המנוח על הצוואה, לפיה האחרון "נראה די מוגבל" במעמד החתימה.

מסקנת השופטת, אם כן, הייתה שגם בגלל אי כשירות המנוח יש להורות על פסילת הצוואה תוך חיוב התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד אחיו, בסך 95,000 שקלים. כפועל יוצא מכך, הורתה השופטת על הוצאת צו ירושה אחר המנוח, המחלק את עיזבונו באופן שוויוני בין שלושת ילדיו.

• ב"כ התובע: עו"ד ברונו בלנגס
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אלי יוגב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.