בשני מקרים שהוכרעו בשבוע שעבר על ידי סגן נשיא ביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה, ביטל השופט החלטות של משרד הפנים בענייני אזרחות ואשרות שהייה, ומתח ביקורת על הרשויות.
אזרחית אוקראינה עלתה עם אחיה והוריה לישראל בשנת 2005, כשהייתה בת 12. כעבור שנתיים היא יצאה עם משפחתה מהארץ למספר שנים, וכשחזרה בשנה שעברה התעוררה השאלה האם תוכל לשוב ארצה. להוריה ניתנה בזמנו אזרחות ישראלית בהתאם לחוק השבות, היות שהאב נכד ליהודי.
הצעירה ואחיה קיבלו אז אשרה זמנית בהתאם לנוהל מתן מעמד לנין קטין של יהודי, בהתאם לחוק הכניסה לישראל (חוק השבות "מגיע" רק עד נכדים ואינו עוסק בנינים של יהודים).
כשחזרה ארצה ב-2016, והיא כבר לא קטינה אלא צעירה בת 22, רשות האוכלוסין דחתה את בקשתה לקבלת מעמד מכח הנוהל, מאחר שהמעמד הארעי בו החזיקה פקע.
בעקבות זאת הגישה המשפחה עתירה בביהמ"ש לעניינים מנהליים בלוד, בה העלתה שורה של טענות נגד החלטת משרד הפנים.
סגן הנשיא השופט רון שפירא תיאר את המקרה והציג את החוקים והנהלים הרלוונטיים, והגיע למסקנה שבהתנהלות המשרד נפל פגם המצדיק בחינה מחדש, לנוכח נוהל שחִייב את המשרד להתייעץ עם דסק האשרות, במקום לדחות את העותרת על הסף.
בהקשר זה השופט התחשב בכך שמדובר בצעירה שעדיין חיה עם הוריה, ואין לה משפחה אחרת שתקבל אותה בחו"ל. "בנסיבות אלו, מדובר בפגיעה משמעותית בעותרת ובמשפחתה כתוצאה מהחלטת המשיב ומן הראוי היה לבחון עניינה בהתאם לנהלי המשיב, תוך התייעצות עם דסק אשרות במטה", כתב.
השופט הבהיר כי ההחלטה אף פוגעת בזכויות הוריה של העותרת (שהצטרפו כעותרים), אזרחי ישראל. כאשר מדובר בהחלטה שמגלמת פגיעה כה משמעותית בזכויות אדם, הדגיש, יש להקפיד ולפעול בהתאם לנהלים.
שימוע בלי מתורגמן
במקרה נוסף שהוכרע באותו היום, השופט שפירא ביטל את החלטת רשות האוכלוסין שלא להעניק מעמד לאזרח תורכי הנשוי לישראלית מוסלמית, בין היתר בנימוק שלא הוכחה "כנות הקשר".
גם בפרשה זו, לאחר שפירט את עובדות המקרה וטיעוני הצדדים, השופט שפירא החליט להחזיר את העניין לבדיקה מחודשת אצל המשרד. כאן הפגם היה אחר – השופט קיבל את טענת העותרים כי צריך היה לערוך להם שימוע עם מתורגמן שיתרגם את הדברים לשפתם, שכן היעדרו של מתורגמן גרם לכך שלא הבינו חלק מהשאלות שנשאלו וענו תשובות מבולבלות.
השופט הבהיר כי גם אם יש בסיס לטענות מסוימות של המשרד, אין לפגוע בזכויות בני הזוג, ובמיוחד של האישה. "מאחר שמדובר בפגיעה בזכויות העותרת, שהינה אזרחית ישראלית, לחיי משפחה וזוגיות, ומאחר שמדובר בבני זוג נשואים, שהציגו ראיות לכאורה לקשר ביניהם, מן הראוי כי הפגם שנפל בשימוע יתוקן", נכתב.
יש לציין כי בשני המקרים, בצד ביקורתו וקביעותיו, השופט הבהיר שהוא אינו מביע עמדה לגופם של המקרים.
שני תיקים אלה, כמו גם רבים אחרים, מעידים על כך שמשרד הפנים לא תמיד מקפיד על עמידה בנהלים – דבר שעלול לפגוע קשות בזכויות האדם העומד לפניו.
לעתים הדבר יכריע עניינים הרי גורל – למשל היכן אדם יוכל לחיות או לעבוד, והאם יוכל להיות עם משפחתו או שמא ייאלץ להיפרד מאהוביו.
עינינו הרואות, כי תפקידו של ביהמ"ש הוא למצוא את האיזון שבין כיבוד שיקול הדעת הרחב של המשרד מחד, ובחינת סבירות החלטותיו מאידך, תוך התחשבות בזכויות האדם הקטן העומד לפניו, בדרך כלל כמוצא אחרון לביטוי משאלות לבו.
- שמות באי הכוח בשני ההליכים מצוינים בפסקי הדין המלאים
עו"ד משה יפה
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.