פאב ה"מישמיש" עבד מספר שנים ברחוב לילינבלום בתל-אביב. בשנים האחרונות לפעילותו נקלע הפאב לקשיים כלכליים ולא שילם שכירות. לאחרונה, ביהמ"ש קיבל את התביעה שהגישה בעלת הנכס לתשלום השכירות ולפיצוי על השיפוץ שנאלצה לבצע אחרי שהפאב נסגר.
חברת "בית רחוב לילינבלום 17 ת"א" השכירה את הנכס שלה לפאב ה"מישמיש" לשנת 2007, עם אופציה להארכת תקופת השכירות עד סוף 2010. על חוזה השכירות חתמה החברה "גאל-דין פרויקטים", מנהל הפאב ושני ערבים.
שוכרים מקום?
פנו ל - עורך דין דיני מקרקעין
לאחר שהאופציה להארכה מומשה למשך כל התקופה, נכרת ב-2010 "הסכם הארכה" לפיו תקופת השכירות תוארך בעוד שנה וחצי. הערבים לא חתמו על ההסכם החדש.
במהלך 2011 אחרי שהחברה לא עמדה בתשלומי השכירות, ולאחר שהצ'קים החלו לחזור, מימשה המשכירה את הפיקדון שבידה בסך של 34,220 שקל, אולם זה לא הספיק כדי לכסות את החובות.
משכך בנובמבר 2012 הגישה המשכירה תביעה נגד החברה, מנהל הפאב והערבים לבית משפט השלום בתל אביב. לטענתה הם חייבים לה למעלה מ-192,626 שקל עבור דמי השכירות שלא שולמו ועבור השיפוץ שנאלצו לעשות במקום אחרי שהחברה עזבה את הנכס.
החברה ומנהל הפאב דחו את הטענות וטענו שלא נגרם נזק לנכס. מנהל הפאב גם הוסיף שהחוב שייך לחברה בלבד ושהמשכירה לא אמורה לפנות אליו באופן אישי.
הערבים הכחישו כל קשר לתביעה, שכן לטענתם, הערבות שנחתמה כבר אינה בתוקף מ-2010. ומעבר לזה, הם טענו שהמשכירה ידעה שהם סירבו לחתום על הערבות שוב, בהסכם ההארכה.
ערבות אינה לעד
השופט רונן אילן קיבל את התביעה כלפי החברה ומנהל הפאב, וקבע שהם ישלמו לתובעת את מלוא הסכום שתבעה.
לאחר מכן, הוא עבר לדון בסוגיית הערבות: השופט הסביר שזה לא סביר שהערבות תימשך לנצח, שכן הקשר בין החייב לערב עלול להתנתק או שמצבו הכלכלי עלול להתדרדר. לכן, יש לקבל מהערבים הסכמה מחודשת המתייחסת לתנאי הערבות המתחדשים.
אם בחוזה הייתה הסכמה ברורה וחד-משמעית שהערבות מתחדשת ללא כל מגבלה בכל הארכה, היה השופט נותן להתחייבות הזו תוקף מלא, אולם זה לא המצב במקרה זה.
כמו כן לשופט התברר שלפני החתימה על הסכם ההארכה הייתה טיוטה בה נכללה הדרישה לערבות, ולאחר שלשוכר לא היה את מי לרשום, התובעת ויתרה לו וניסחה את הסכם ההארכה ללא ערבים, כך שהתובעת ידעה שהיא נוטלת סיכון.
מאחר שאלו הם פני הדברים, קבע השופט אילן שהערבות פקעה בסוף 2010, ומשכך התביעה נגד הערבים נדחתה.
לבסוף פסק השופט שהחברה ומנהל הפאב ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לתובעת בסך 35 אלף שקל, ושהתובעת תשלם לערבים את אותו הסכום.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד ליאור ברקנפלד עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.