בתחילת השבוע התרחשה תאונת דרכים קשה בה נהרג נהג משאית כשהתנגש בגשר "קוקה קולה" בכביש 4 והביא לקריסתו. מי יפצה על הנזקים שנגרמו לנהג ומשפחתו?
תאונות דרכים בהן מעורבות משאיות יכולות להתרחש בסיטואציות שונות ולהוביל לפגיעות קטלניות. שימוש לא זהיר בכלי הכבד עלול לגרום להתנגשות בכלי רכב אחר, לפגיעה בהולכי רגל, לנפילת סחורה על הכביש תוך כדי נסיעה ועוד.
למרבה הצער, רוב נהגי המשאיות מבלים שעות רבות על הכביש ונוהגים כשהם עייפים ומותשים, כך שהסיכוי שלהם להיות מעורבים בתאונת דרכים גבוה.
לפני יומיים אירע אסון כבד כשנהג משאית נסע בשעות הערב בכביש מספר 4, שהיה עמוס באותו זמן, כשלפתע התנגש המנוף שהיה על המשאית בגשר הולכי רגל המכונה גשר "קוקה קולה" וגרם לקריסתו. כתוצאה מהפגיעה העזה ומקריסת הגשר נמחץ החלק הקדמי של המשאית וגרם למותו של הנהג. לאחר חקירה התברר שהמנוף שהיה על המשאית נותר פתוח בניגוד לחוק.
מי מגיש את התביעה?
התאונה נגרמה כתוצאה מנסיעה במשאית, "כלי רכב מנועי" על פי ההגדרות שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן האירוע מהווה "תאונת דרכים" בהתאם להגדרה הבסיסית שבחוק הפיצויים.
מאחר שנהג המשאית מצא את מותו בתאונת הדרכים, עיזבון המנוח ויורשיו הם אלו שיכולים להגיש תביעה לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
את מי תובעים?
אם נהג המשאית בוטח בביטוח חובה יש להגיש את התביעה לחברת הביטוח שביטחה אותו במועד התאונה.
במידה שיתברר שנהג המשאית לא היה מבוטח בביטוח חובה, כתוצאה מרשלנות שלו או של מעסיקו, חוק הפיצויים מאפשר לעיזבון המנוח וליורשיו להגיש תביעה כנגד "קרנית" – קרן שהוקמה במסגרת החוק ושתפקידה לפצות נפגעים שזכאים לפיצויים לפי החוק אך אינם יכולים לתבוע פיצויים מחברת הביטוח מסיבות שונות (תאונת "פגע וברח", נהיגה ללא ביטוח וכיו"ב).
שאלה מעניינת שניתן להעלות בהקשר זה היא מה היה קורה אם חלילה בזמן ההתנגשות היה על הגשר הולך רגל שהיה נפגע כתוצאה מקריסתו. האם גם בעניינו מדובר בתאונת דרכים ועליו לתבוע את חברת הביטוח של נהג המשאית בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או שמא עליו לתבוע את עיזבון המנוח ויורשיו בגין רשלנותו של נהג המשאית שנסע עם מנוף פתוח בניגוד לחוק ואולי אף להגיש תביעת רשלנות נגד האחראיים לבניית הגשר ולתחזוקתו?
התשובה היא שבנסיבות אלו מדובר גם כן בתאונת דרכים והולך הרגל יוכל לתבוע את חברת הביטוח של נהג המשאית, אם בוטח בביטוח חובה, או את קרנית, אם לא היה מבוטח.
הסיבה היא שהגדרת "תאונת דרכים" שבחוק הפיצויים אינה דורשת מגע פיזי בין המשאית לבין הולך הרגל וכוללת גם מקרים שבהם נגרם נזק גוף כתוצאה מהשימוש בכלי הרכב אך ללא מגע ישיר עמו. הדבר דומה, למשל, למקרה שבו המשאית הייתה מתנגשת במעקה בטיחות שמאחוריו היה הולך רגל.
במאמר מוסגר יצוין שעיזבון המנוח ויורשיו לא יוכלו לתבוע את האחראים לבניית הגשר ולתחזוקתו במקביל לתביעה שיגישו מול חברת הביטוח. זאת, על אף שייתכן שימצא שאף הם אחראים במידה מסוימת לתאונה ולכאורה ניתן היה להגיש נגדם תביעה בגין רשלנות.
זאת מכיוון שחוק הפיצויים קובע שמי שתאונת הדרכים מקנה לו עילת תביעה על פי החוק, אינו יכול להגיש תביעה בגין אותה פגיעה מכוח פקודת הנזיקין (כלל המכונה בשפה המשפטית "ייחוד עילה").
* עורך דין דוד סער עוסק בייצוג נפגעי תאונות דרכים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.