בעל שטח בשכונת עטרות בירושלים קיבל צו הריסה על עבודות שביצעה העירייה בהתאם להסכם ביניהם. בית המשפט הורה על ביטול הצו לאחר שקבע כי לא ייתכן שרשות אחת תבנה ואחרת תהרוס
השופטת סיגל אלבו מבית משפט השלום בירושלים קיבלה לאחרונה בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוציאה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה ליציקות בטון וקונטיינרים שנבנו בשטח בשכונת עטרות בעיר. מדובר במתקנים שהחברה העירונית של העירייה העתיקה משטח סמוך לצורך סלילת כביש, בהתאם להסכם שנכרת עם הבעלים. בהחלטה נקבע כי נפל פגם חמור בהוצאת הצו משום שמי שהוציא אותו לא היה מודע לכך שהעירייה ביצעה את הבנייה, ולא ייתכן שרשות אחת תבנה ורשות אחרת תהרוס.
לפני מספר חודשים החליטה העירייה לסלול כביש בשטח מסוים בשכונת עטרות בעיר והגיעה להסכמים עם מחזיקי הקרקעות לקבלת שטחים חלופיים. בהתאם להסכם שנכרת עם אחד המחזיקים, העתירה החברה העירונית "מוריה" בנייה שהייתה קיימת על שטח של אחד המחזיקים לשטח סמוך. למרות זאת, הוא קיבל באוקטובר האחרון צו הריסה מנהלי שחתום על-ידי סגן מנהל מחוז ירושלים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה.
בבקשה שהגיש לביטול הצו טען בעל השטח כי העבודות בוצעו מטעם העירייה ולפי ההסכמות איתה. הוא הדגיש שמדובר בבנייה שהייתה קיימת עשרות שנים על השטח המקורי, והוסיף שממילא היא פטורה מהיתר כיוון שמדובר בעבודות פיתוח.
מטעם היחידה הארצית נטען לעומת זאת כי כלל לא משנה מי ביצע את הבנייה. העובדה היא שמדובר בבנייה לא חוקית, שלא הוצא לה היתר. בהקשר הזה הובהר כי הטענה שאין צורך בהיתר לא נכונה מאחר שהבנייה לא תואמת את הייעוד של הקרקע. עוד נטען כי היחידה הארצית לא מחויבת להסכמות הפנימיות בין מחזיק הקרקע לבין העירייה.
מצג של החלטות סותרות
השופטת סיגל אלבו קבעה כי הצו אמנם הוצא כדין מאחר שאכן מדובר בעבודות חדשות ואסורות. היא ציינה כי לא מדובר בבנייה פטורה מהיתר משום שתוכנית המתאר המחוזית מייעדת את השטח לפיתוח עירוני ועדיין לא יצאה תוכנית מפורטת שקובעת מהם השימושים המותרים בה.
עם זאת, היא קבעה כי זהו אחד המקרים החריגים שמצדיקים לבטל את הצו. ראשית, משום שסגן מנהל המחוז הוציא אותו מבלי שידע שהעבודות בוצעו מטעם העירייה. "מדובר במידע עובדתי חשוב אשר היה מקום להביאו בפני נותן הצו, ושעשוי היה להשפיע על ההחלטה האם יש מקום להוצאת צו הריסה מנהלי", כתבה. "ייתכן ולו היה נותן הצו מודע לכך שמדובר בעבודות שבוצעו מטעם עירית ירושלים, בהתאם להסכם בין הצדדים, לא היה מוצא הצו".
שנית, היא קבעה שהצו לא מידתי ולא סביר בהתחשב בכך שהבנייה נעשתה על ידי עיריית ירושלים – הגורם שאמון על אכיפת דיני התכנון והבנייה באזור. לא ייתכן שרשות אחת תחליט לבנות מבנים ואילו רשות אחרת תבקש להרוס אותם, הבהירה השופטת. מצב כזה אינו הגיוני ו"יוצר מצג של החלטות סותרות של רשויות החוק". השופטת הוסיפה כי גם אם הבנייה בוצעה ללא היתר לא היה מקום להורות על הריסתה לנוכח ההסכם שנכרת בין המבקש לבין העירייה, בעקבותיו פינה את השטח שלו לצורך סלילת כביש.
לפיכך השופטת הורתה על ביטול הצו וחייבה את היחידה הארצית בהוצאות של 3,500 שקלים.
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.