הקבלן הורה לפועל לבצע הרחבה בפתח הדירה מבחוץ תוך שהוא עומד על מרפסת צרה בעלת מעקה נמוך. כשהפועל הפעיל את הקונגו הוא נזרק למטה ונגרמו לו שברים
השופטת עידית וינברגר קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש פועל נגד מעסיקו לשעבר, קבלן שיפוצים. התובע נפגע בתאונה לפני כ-8 שנים כשנפל ממרפסת בקומה השנייה. בפסק הדין נקבע כי הנתבע התרשל כלפי התובע כשלא הנחה אותו איך לבצע את העבודה בגובה ולא סיפק לו אמצעי בטיחות. על התובע הוטל אשם תורם של 20%.
הפועל, יליד 1965, סיפר שהתאונה אירעה במאי 2014 כשהועסק על ידי הנתבע בעבודות בניה ושיפוצים בבניין בקרית אתא.
הוא העיד כי ביום התאונה בסמוך לשעה 8:00 בבוקר התבקש על ידי מעסיקו, הנתבע, לבצע הרחבה של דלת בקומה השנייה של הבניין בדירה בה עבדו, על ידי פתיחת קורות בטון באמצעות שימוש במכשיר קונגו.
לצורך ביצוע המשימה הוא עמד על מרפסת צרה וארוכה ליד מעקה בלוקים שגובהו פחות מחצי מטר. על מנת לייצב את עצמו הוא הניח רגל אחת על מעקה הבלוקים הנמוך ורגל שנייה על בלוק שהניח על רצפת המרפסת. בשלב זה הוא הפעיל את הקונגו. תוך כדי עבודתו "קפץ" הקונגו לאחור והפיל אותו מהמרפסת אל הקרקע.
ממקום התאונה הוא פונה למרכז הרפואי זבולון ומשם הועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם אובחן כסובל משברים בעצמות הפנים ובשורש כף יד ימין. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי ונקבעה לו נכות בשיעור 19%.
לטענת התובע, אילו היו מותקנים מעל הקיר מעקה או גדר נפילתו הייתה נמנעת. הוא הוסיף כי לא סופקה לו על ידי הנתבע רתמת בטיחות.
במענה לשאלה מדוע ביצע את העבודה מהצד החיצוני של המבנה ולא מתוך הדירה השיב התובע כי עשה כן משום שהנתבע סימן לו על הקיר בחוץ עד היכן עליו להרחיב את הפתח.
הנתבע טען מנגד כי לא ביקש מהתובע לעמוד על מעקה המרפסת לצורך ביצוע העבודה ולא נתן לו הוראה להסתכן בצורה כזו. לשיטתו, התובע פעל על דעת עצמו ובניגוד להיגיון סביר והוא היה אמור לבצע את העבודה מתוך הדירה ולא מבחוץ.
לא הדריך
השופטת עידית וינברגר קיבלה את גרסת התובע וקבעה שעדותו הייתה מהימנה. היא קבעה שהתובע התבקש על ידי הנתבע לחצוב בקיר על מנת להגדיל את פתח הדלת, וכי הסימון של הפתח סומן לו על ידי הנתבע בחלק החיצוני של הקיר ולכן הוא היה חייב לעבוד מהמרפסת שהייתה צרה ותחומה במעקה נמוך מאוד.
עוד קבעה השופטת כי הנתבע אחראי לתאונה מאחר שלא הדריך את התובע כיצד לבצע את עבודתו בבטיחות. כמו כן, הוא לא סיפק לו אמצעי בטיחות לעבודה בגובה. זאת, אף שהיה עליו לצפות שעבודה עם קונגו עלולה להיות מסוכנת לאור המקום הצר שבו עבד התובע.
במקביל הטילה השופטת על התובע אשם תורם של 20%. היא כתבה שהתובע עצמו החליט להניח רגל אחת על המעקה הנמוך ואת הרגל השנייה על בלוק שהיה על ריצפת המרפסת. בעשותו כן, תרם התובע ליצירת הסיכון שהוביל לנפילתו.
בסיכומו של דבר ולאחר הפחתת אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי חויב הנתבע לפצות את התובע ב-211,144 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 49,408 שקל, הוצאות, ושכר טרחת המומחה בסך 2,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד גסאן טנוס ואח'
- ב"כ הנתבע: עו"ד בועז לוי, עו"ד מ.עמרן
עו"ד מאיה אריאלי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.