האישה רכשה בכסף בית בקנדה ששימש כבית המשפחה ולכן נחשב לנכס משותף. נקבע כי לקחה את הכספים בידיעה שבעלה שקוע בחובות ולכן מדובר בהענקה פסולה
בית המשפט המחוזי בלוד הורה לאחרונה לגרושתו של פושט רגל להעביר לנאמן כ-850 אלף שקלים – חצי מהכספים שקיבלה ממנו לצורך רכישת בית בקנדה. השופטת עירית וינברג-נוטוביץ קבעה כי אף שהבית נרשם על שם האישה ובית המשפט בקנדה העניק לה אותו במסגרת הליכי הגירושים, הוא נחשב לרכוש משותף. היא חויבה בהחזר המחצית ששייכת לגרוש שלה משום שנקבע כי מדובר בהענקה פסולה כיוון שקיבלה את הכסף בטווח של 10 שנים לפני פשיטת הרגל ובידיעה שהוא שקוע בחובות.
ב-2009 עברה האישה לגור בקנדה וכ-3 חודשים לאחר מכן קיבלה מבעלה דאז כ-1.7 מיליון שקלים ורכשה בהם בית שנרשם על שמה בלבד. ב-2011 בעלה עבר להתגורר איתה ועם בתם המשותפת בקנדה ו-5 שנים לאחר מכן הם התגרשו ובית המשפט בקנדה הוציא פסק דין לאיזון משאבים שקבע כי הנכס שייך לאישה.
הליך פשיטת הרגל נגד בעלה לשעבר החל ב-2017, ובמסגרתו פנה הנאמן שמונה על נכסיו לבית המשפט וביקש להורות לאישה להחזיר את הכספים ששימשו לרכישת הבית בטענה שמדובר בהענקה אסורה או לפחות חצי מהם – משום שמדובר ברכוש משותף.
האישה ביקשה לעומת זאת לכבד את פסק הדין הקנדי והכחישה שהייתה שותפה להברחת נכסים. היא טענה כי כשקיבלה את הכספים מבעלה מצבו הכספי היה יציב.
כונס הנכסים הרשמי קבע כי הנאמן הוכיח שהעברת הכספים הייתה הענקה פסולה וכי לפסק הדין הקנדי אין משמעות משום שלא נקלט ואושר בארץ. עם זאת, הוא ציין כי מאחר שהאישה בעלת 50% מהזכויות בנכס מכוח חוק יחסי ממון הנאמן זכאי רק למחצית משוויו.
חששו מנושים
השופטת עירית וינברג-נוטוביץ קבעה כי מאחר שהכספים שימשו לרכישת בית מגורים משפחתי בתקופה שבה בני הזוג היו נשואים הוא נחשב לרכוש משותף. לפיכך, האישה היא בעלים של חצי מהזכויות בו והשאלה היא לגבי החצי ששייך לחייב.
השופטת הוסיפה כי לפסק הדין הקנדי אין השפעה על קביעה זו משום שלא נאכף על-פי החוק הישראלי. מכל מקום, גם לו היה ניתן להכיר בו הרי שהוא עסק בהליכי הגירושים בין בני הזוג לשעבר, שהנאמן והנושים לא לקחו בהם חלק ולא נערך במסגרתם דיון בשאלת חוקיות הענקת הכספים. השופטת הוסיפה כי לבית משפט של פשיטת רגל יש סמכות לדון בביטול הענקה גם לאחר שניתן פסק דין לאיזון משאבים.
באשר לכשרות העברת הכספים, השופטת קבעה כי התמלאו במקרה הזה כל התנאים לקיומה של הענקה פסולה: הכספים הועברו לאישה ב-2009 – בטווח של 10 שנים לפני שבעלה פשט רגל. בנוסף, סביר להניח שהייתה מודעת לכך שהוא נמצא בקשיים כלכליים – באותה תקופה היא עדיין הייתה אשתו והוא כבר צבר חוב של יותר מחצי מיליון שקל לרשות המסים שלא הצליח לכסות. מעבר לכך, האישה עצמה הצהירה שביקש שהבית יירשם על שמו מחשש שנושים השתלטו עליו. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי האישה לא נהגה בתום לב כשקיבלה את הכספים ורשמה את הבית על שמה.
לאור זאת השופטת הורתה לאישה להחזיר לנאמן חצי מהסכום שקיבלה בסך של כ-850 אלף שקלים בתוספת הוצאות של 10,000 שקלים לנאמן ו-5,000 שקלים לכונס הנכסים הרשמי.
- הנאמן: עו"ד רז מנגל
- ב"כ האישה: עורך דין אדווין פרידמן
- ב"כ כונס הנכסים הרשמי: עורך דין פשיטת רגל גיא העליון
עו"ד דקל מנחמי
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.