בית המשפט השיב בשלילה. נקבע כי אף שהזכויות לא הועברו בטאבו הוכח כי הדירה ניתנה בתום לב ובתקופה שבה החייבת הייתה במצב טוב. השופטת התרשמה כי האחים אנשים ישרים שפשוט לא הקפידו על העניינים המשפטיים.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה בקשה להימנע ממימוש דירה שרשומה על שם פושטת רגל, שלטענתה העבירה אותה במתנה לאחיה כבר לפני 12 שנה, כשמצבה הכלכלי עוד היה טוב. השופטת נועה גרוסמן האמינה לגרסת האחים לגבי נסיבות העברת הדירה, שגובתה בתצהירי מתנה ובראיות נוספות על ההתנהלות המשפחתית, וקבעה כי הדירה שייכת לאח אפילו שלא דאגו בזמנו להעביר את הזכויות בטאבו.
הליכי פשיטת הרגל החלו ב-2016 ותביעות החוב נגד החייבת הסתכמו ב-1.3 מיליון שקל. בתקופה שבה התנהלו נגדה הליכי הוצאה לפועל הוטל עיקול על דירה שרשומה על שמה בבת-ים, וכעת ביקש הנאמן לממש אותה לטובת הנושים.
אלא שבתגובה טענה החייבת כי הדירה לא שלה שכן ב-2008 העבירה אותה לאחיה במתנה. אחיה, שתוך כדי ההליך הלך לעולמו, תמך בגרסתה וביקש לבטל את העיקול.
האחים טענו כי האחות קיבלה את הדירה מהוריהם כשהייתה צעירה ודאגו לה. לימים, אביהם נפטר והותיר אחריו צוואה שהורתה לחלק אותה שווה בשווה בין הילדים מבלי לייחס חשיבות לרישום. האחים רצו לפעול כמצוותו אך מאחר שמצבו הכלכלי של האח היה בכי רע ואילו החייבת הייתה במצב טוב, הם סיכמו שהדירה תעבור אליו ואילו החייבת תקבל 800 אלף שקל שהיו בחשבון של אביהם.
על רקע זה הם פנו לעורכת דין שערכה עבורם תצהירי העברה ללא תמורה. מאז היו בטוחים שהנושא טופל והאח נהג בדירה כבשלו: השכיר אותה, ערך ביטוחים וטיפל בענייני הארנונה, החשמל והמים.
אולם הנאמן, כונס הנכסים הרשמי והנושה הכי גדולה של החייבת טענו כי גרסת האחים לא מהימנה, שכן פעם טענו שהדירה ניתנה כנגד החזר כספים ופעם כמתנה. עוד נטען כי מאחר שהעסקה לא דווחה לרשויות ואפילו לא נרשמה הערת אזהרה, יש לפעול בהתאם לרישום בטאבו.
עסקה כנה
אלא שהשופטת נועה גרוסמן מצאה את תצהירי המתנה אותנטיים וקבעה כי עסקת המתנה תקפה, ואפילו שלא נרשמה בטאבו היא גוברת על העיקול. בתוך כך דחתה השופטת את הניסיון להטיל דופי בגרסאות האחים, תוך שהבהירה כי גם אם כינו את העסקה פעם כך ופעם אחרת, הם התכוונו לאותו הדבר: הסכמה להעברת הזכויות לאח.
השופטת הוסיפה כי שוכנעה שהעסקה הייתה כנה ואמיתית. בין היתר היא הפנתה לצוואת האב, לעובדה שהאח נהג כבעל הדירה ולכך שהאח היה נתון בקשיים ואילו מצבה של החייבת היה טוב בזמנו.
עוד ציינה השופטת כי גם לאחר שמצבה הידרדר החייבת לא ניסתה למכור את הדירה או למשכן אותה, כמו שעשתה עם נכסים אחרים שהיו בבעלותה, אלא לוותה כספים ממוסד חוץ בנקאי. התנהלות זו, קבעה, מעידה שלא ראתה בה כשלה. יתרה מכך, לו ניסתה להבריח אותה סביר להניח שלא הייתה יושבת בחיבוק ידיים אלא מוודאת שהזכויות נרשמו.
השופטת הוסיפה עוד כי ההתנהלות המשפחתית שנחשפה בפניה היא של "אנשים ישרי דרך" שדואגים זה לזה ללא הקפדה על ההיבטים המשפטיים. לפיכך נקבע כי האח הוא בעל הדירה ולא ניתן לממש אותה לטובת הנושים של אחותו. עם זאת, מאחר שהאחים גרמו לחוסר ההבנה, לא נפסקו לטובתם הוצאות.
- ב"כ החייבת: עו"ד חגי פישר
- ב"כ האח המנוח: עורך דין ניב שטרן
- הנאמן: אלון וולך, עורך דין פשיטת רגל
- ב"כ כונס הנכסים הרשמי: עו"ד אילון מנשה
- ב"כ הנושה: עו"ד פלץ
* עו"ד וטוען רבני שמואל גרוס עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.