מאת: עו"ד בני עיון
לפסק הדין בעניין גורליק נ' אנבינדר ואח'
עובדת שהתכתבה עם חברתה בפייסבוק פוטרה ממקום עבודתה, לאחר שההתכתבות האישית בין השתיים התגלתה למנהליה. ביה"ד לעבודה קבע: התנהלות המנהלים הייתה שלא כדין.
באפריל 2011 החלה העובדת לעבוד כגרפיקאית במפעל משפחתי לייצור תכשיטים. כחצי שנה לאחר תחילת עבודתה, היא הביאה גם את חברתה לעבוד במקום.
לאחר מספר חודשים, התפטרה חברתה מהעבודה. בעקבות עזיבתה, טענה הגרפיקאית כי מנהלת המפעל התקשרה והטילה עליה מטלות שונות שהיו באחריות חברתה. השיחה התגלגלה לכדי ויכוח, כשהועבדת סירבה להיענות לבקשת המנהלת כל עוד לא תקבל העלאה בשכר. בלהט הוויכוח הודיעה העובדת על התפטרותה.
ביום העבודה שלאחר מכן, הגיעה העובדת למפעל וביקשה לחזור בה מהתפטרותה. לדבריה, בעלי המפעל קיבלו את בקשתה. אלא שבאותו היום, בנם של בעלי המפעל הגיע למקום, פתח את צג המחשב של העובדת וגילה התכתבות שניהלה עם אותה חברה שהתפטרה בדף הפייסבוק שלה. ההתכתבות כללה ביטויים פוגעניים כלפי בעלי המפעל והעסק שלהם. הוא מיהר להדפיס את ההתכתבות, מסר אותה לאביו והתקשר לאמו וסיפר לה שהשתיים "יורקות לבאר ממנה שתו".
למחרת, בעל המפעל הטיח בפני העובדת את דבר ההתכתבות, ואף נטל ממנה את הנייד האישי שלה בכדי לבדוק את תוכנו ואם יש בו תמונות של מוצרי המפעל. לאחר מכן הורה לה לעזוב את המפעל באופן מיידי, כשהסלולרי בידיו.
העובדת עזבה בבושת פנים את המקום, והגישה תלונה במשטרה על גניבת הנייד. למחרת שבה למפעל בליווי בן זוגה וחברה נוספת, ושוטר שהזעיקה למקום חייב את הבעלים להשיב לה את המכשיר. אם לא די בכך, העובדת נחרדה לגלות שהמנהלת פרסמה בדף הפייסבוק שלה קטעים נרחבים מההתכתבות עם חברתה, תוך הוצאת דברים מהקשרם והצגתה באור שלילי במיוחד.
באפריל 2012 קיבלה העובדת מכתב פיטורין שנשא את התאריך של מרץ 2012.
העובדת הגישה תביעה נגד בעלי המפעל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. היא טענה שפיטוריה נעשו שלא כדין תוך פגיעה בפרטיותה. הנתבעים טענו, כי יש לראות בתובעת כמי שהתפטרה והכחישו כי חזרה בה מהתפטרותה.
התפטרות מתוך רוגז אינה תופסת
השופט דורי ספיבק קבע, שאין לתפוס עובד במילותיו כשהוא מודיע על התפטרותו מתוך רוגז או בעיצומה של מריבה. הוא התרשם כי התפטרות התובעת ניתנה בסערת רגשות של הוויכוח שפרץ בינה לבין הנתבעת, ולכן לא היו רשאים הנתבעים לקבל את הודעתה ולא לאפשר לה לחזור ממנה. משכך, סיום העבודה התרחש בפיטורי העובדת ולא בהתפטרותה.
השופט קבע שהנתבעים פגעו בפרטיות התובעת בכך שחדרו לעמוד הפייסבוק שלה, עיינו בהתכתבות בינה לבין חברתה והפיצו חלק ממנה. לדבריו, אף שהעובדת היא שהשאירה את עמוד הפייסבוק פתוח על גבי המחשב בעבודה, אין כל הצדקה לחיטוט בעמוד. היה על הבן לסגור את העמוד מיד וודאי שלא היה רשאי להדפיס את המידע האישי ולהפיצו ברבים.
לדברי השופט, זהו מקרה מובהק בו היה מקום לקיים שימוע מסודר כדי לתת לעובדת הזדמנות להגיב על ההאשמות נגדה, בטרם ההחלטה הסופית על פיטוריה. משלא נערך לה שימוע, פיטוריה נעשו שלא כדין.
השופט חייב את הנתבעים לשלם לתובעת כ-48 אלף שקלים בגין דמי הודעה מוקדמת, פיטורין שלא כדין, פגיעה בפרטיות ופדיון חופשה. בנוסף, חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 7,500 שקל.
הפגיעה בפרטיות העובד גוברת על הפגיעה בעסק שהתגלתה במהלך החיטוט בדף הפייסבוק, והמעסיק ייצא חייב בכל מקרה כזה. גם אם למעסיק יש חשד כבד שהעובד הפר את אמונו, עליו לפעול רק עפ"י החוק, וכדאי לו להציב הגנות על עסקו בתוך חוזה אישי, שינטרל את רצון העובד לעשות שימוש במחשבי העסק לצרכיו האישיים ובזמן העבודה.
לפסק הדין בעניין גורליק נ' אנבינדר ואח'
* עו"ד בני עיון עוסק בדיני עבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.