איש משק ב"בילינסון" טען שעבודתו - שכללה הרמת משאות כבדים - גרמה לו לפגיעה בכתף. ביהמ"ש קבע שמדובר בפגיעה מצטברת שבגינה הוא זכאי לתגמולים.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל תביעה של איש תחזוקה לשעבר בבית החולים בילינסון להכיר בו כנפגע עבודה. סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ אימצה חוות דעת של מומחה רפואי שקבע כי קיים קשר ישיר בין תנאי עבודתו של התובע לפגיעה בכתף וכי עבודתו תרמה ככל הנראה להיווצרות המחלה.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד אלונה שימקין ממשרד עו"ד משה גלעד באוגוסט 2012, העובד (70) טען שבמשך כ-27 שנים הוא עבד במשרה מלאה בבית החולים בלינסון כאיש תחזוקה. במהלך עבודתו הוא נדרש בין היתר להרים ולפנות חומרים רדיואקטיביים וכימיים מפחי בית החולים, בעגלת משא שמשקלה 150 קילוגרם. מטבע הדברים העבודה הייתה כרוכה במאמץ והפעלת כוח רב – מה שגרם לו לטענתו לפגיעה בכתף.
מומחה רפואי שמונה תחילה על ידי בית המשפט שלל את הטענה שהעבודה היא זו שהובילה לפגיעה הרפואית. למרות זאת, בצעד חריג החליט בית המשפט לסטות ממסקנות המומחה וקבע שמדובר בפגיעה בעבודה, לאחר שהשתכנע שהעובד נהג להרים את החביות הכבדות לגובה רב במשך שנים.
אלא שהביטוח הלאומי – שיוצג על ידי עו"ד רועי הררי – ערער על פסק הדין שניתן בניגוד לחוות הדעת. בית הדין הארצי החליט להחזיר את התיק לבחינה מחודשת בבית הדין האזורי, וקבע שימונה מומחה רפואי נוסף שיבחן את הקשר בין עבודתו של התובע לפגיעה בכתף, ויסיר את הספק בעניין.
בהתאם להחלטה, התיק הוחזר לבית הדין האזורי שמינה מומחה רפואי נוסף. המומחה קבע כי "קיים קשר סיבתי סביר" של גרימה בין תנאי עבודתו של התובע לבין התסמונת שממנה הוא סובל. המומחה הוסיף כי קיימת סבירות של למעלה מ-50% שתנאי העבודה במשך שנים רבות כל כך הם שגרמו למחלה.
התובע דרש להסתמך על חוות דעתו של המומחה השני שקבע באופן פוזיטיבי שיש קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה בכתף.
הביטוח הלאומי התנגד, והפנה למסקנות המומחה הרפואי הראשון ששלל קיומו של קשר סיבתי. הוא הוסיף שהמומחה השני השיב לשאלות בית המשפט באופן כללי בלבד, ולא ניתן להסתמך על קביעתו.
חוות דעת מנומקת ועקבית
לאחר שעיינה בחוות הדעת של המומחה הרפואי השני שמינתה, השופטת גילצר-כץ החליטה לקבל את התביעה. היא שוכנעה – פעם נוספת – שקיים קשר ישיר בין עבודת התובע לפגיעה שממנה הוא סובל בכתפו.
השופטת ציינה שהמומחה לא מצא שום גורם אחר שיכול היה לגרום לפגיעה בכתף מלבד התנועות החוזרות והנשנות שביצע התובע במהלך 27 שנות עבודתו בבית החולים. לפיכך, היא החליטה לאמץ את חוות הדעת ולהכיר בתובע כנפגע בעבודה.
הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 8,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אלונה שימקין ממשרד עו"ד משה גלעד
- ב"כ הביטוח הלאומי: עו"ד מאיה עזאם
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.