פינת העבודה- עדכון פסיקה במשפט העבודה

בית-הדין הארצי לעבודה

נדחתה בקשה של קבלן שירותי שמירה לקבל רישיון לעסוק כ"קבלן שירות" נוכח הרשעה בפלילים

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של חברה העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה לקבל רישיון לעסוק כ"קבלן שירות", לאחר שמינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ''ת דחה את הבקשה. בית-הדין קבע כי יש להשאיר את החלטת משרד התמ"ת על כנה משני נימוקים:

א. מידע כוזב - לפי סעיף 3(א)ד לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כח אדם, לא יינתן רישיון לחברה שממלא תפקיד בכיר אצלה הורשע בפלילים בחמש שנים שקדמו לבקשת הרישיון. נקבע, כי מנהלת החברה ובעלה מסתירים באופן עקבי את הקשר ביניהם, וזאת על אף מעורבות הבעל בניהול החברה, תוך העלמת מידע רלוונטי על היות הבעל פושט רגל, ומורשע בפלילים.

ב. חוסר ניסיון ניהולי - מחומר הראיות עולה, כי מנהלת החברה אינה מעורה בנעשה בחברה על אף חובתה להיות מעורבת בעניינים מהותיים כגון התיקים האישיים של עובדי החברה. כן נקבע, כי בעלה של מנהלת החברה הוא זה שמנהל קשר ישיר עם חלק מלקוחות החברה. לפיכך, נותרה על מכונה ההחלטה לסרב לתת לחברה רישיון קבלן שירותים והערעור נדחה. החברה חויבה בתשלום הוצאות משפט המנהלה בסך 10,000 ₪.

(עשר 57737-11-11 סופר סקיוריטי בע"מ נ' מדינת ישראל)

השביתה הכללית במשק- כחלק מהמאבק הארגוני על תנאי העבודה של עובדי הקבלן - הינה שביתה מעורבת ולגיטימית בגלל ההיבט הכלכלי הדומיננטי.

בית הדין הארצי לעבודה בהרכב של 7 שופטים, ונציגי ציבור, התיר פה אחד, להסתדרות העובדים הכללית החדשה לקיים שביתה כללית במשק ביום 8.2.12. בית הדין קבע, כי סיווג עילת השביתה יעשה לפי מבחן המטרה העיקרית. במסגרתו תיבחן המטרה הדומיננטית של השביתה, האם היא כלכלית וחוקית או אם הינה פוליטית ופסולה. בנסיבות העניין, לפי מבחן המטרה העיקרית, בית הדין קבע כי עילת השביתה היא מעורבת ולגיטימית ואין מדובר בשביתה בלתי חוקית:

מצד אחד, השביתה בעלת אופי כלכלי לגיטימי מאחר ושינויים מבניים בחברה הם דרך כלל בעלי השפעה ניכרת וכללית על זכויות עובדים רבים. בהתאמה, מאבק על צמצום היקף מיקור חוץ והעסקה באמצעות קבלני שירותים וחוזים אישיים, אף הוא בבחינת מאבק ארגוני-מקצועי לגיטימי על תנאי עבודה.

מצד שני, עילת השביתה היא בעלת היבט מעין פוליטי כיוון שמטרתה להוות אמצעי לחץ על הריבון, על מנת שישנה ממהלכיו מאחר וההסתדרות דורשת שינוי מבני של התעסוקה במקומות העבודה, שהיא למעשה מעין "היפוך הפרטה".

בית הדין קבע, כי בנסיבות העניין נוטה הכף בשביתה המעורבת אל עבר ההיבט הכלכלי הדומיננטי שבסכסוך, והוא שינוי תנאי העבודה. לפיכך, מדובר בעילת שביתה לגיטימית שבאה לידי ביטוי בהכרתם של כל בעלי הדין בחשיבות המאבק הארגוני על תנאי העבודה של עובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם, קבלני שירותים במיקור חוץ וחוזים אישיים.

בנוסף, בית הדין קבע כי השביתה עונה על מבחן המידתיות, מאחר וחלה החזקה לפיה בעת השבתת המשק תגלה ההסתדרות אחריות ציבורית ותפעל בסבירות, למרות הנזק הניכר הצפוי מהשביתה. לאחר שבית-הדין הארצי השתכנע שעיקרון המו"מ וההדברות מוצה לפני מימוש זכות השביתה, בית הדין הסיר את צו המניעה הזמני למניעת השביתה המעורבת וקבע כי אין מניעה לקיומה של שביתה כזו, ולו כללית במשק, במגבלות שונות לרבות בשדה התעופה וזאת בהודעה מוקדמת של 7 ימים.

(סק"כ 8375-11-11 לשכת התיאום של הארגונים הכלכלים ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה)

בית הדין האזורי לעבודה

מעבידה שפיטרה עובדת לעיני עובדים ולקוחות באשמות שווא, חויבה בפיצויים בגין לשון הרע

בית הדין האזורי לעבודה קיבל תביעה של עובדת ברשת מזון לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, לחלף הודעה מוקדמת ולפיצוי בגין עוולת לשון הרע. בית הדין קבע, כי בזמן שהעובדת עבדה, ניגשה אליה מנהלת החנות, ומסרה לה לעיני כל העובדים והלקוחות מכתב פיטורים ומכתב המפרט האשמות חמורות כנגדה, לפיהן היא מעלה באמון ולפיכך היא מפוטרת. בית-הדין קבע, כי לא היה כל בסיס לפיטורי העובדת, לא נערך לה שימוע, הטענות לא הוצגו בפני העובדת, ולא ניתנה לה הזדמנות הוגנת להתגונן, לפיכך קבע, כי העובדת פוטרה שלא כדין. עוד נקבע כי המעסיקה טפלה על העובדת האשמות חסרות בסיס, אשר נבעו משיקולים זרים. שליחת מכתב הפיטורים בפקסימיליה, לעיני עובדי החנות, מהווה פרסום אשר נעשה שלא בתום לב, שנעשה כדי להשפיל את העובדת, לבזותה ולפגוע בה ולכן מתקיימים יסודות עוולת לשון הרע. בית-הדין חייב את המעסיקה בסכום כולל של 22,000 ₪ בגין פיצויים ללא הוכחת נזק לפי חוק לשון הרע, סכום בסך 2,464 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת, סכום בסך 10,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ו-5,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

(ס"ע 34567-06-10 ליסוב נ' קרל ברג רשתות בע"מ)

עובד העומד בפני התפטרות מחמת הרעת תנאים, לא יאבד את זכאותו לפיצויי פיטורים, גם אם לא החליט מיידית על התפטרותו.

בית הדין האזורי קבע, כי הכלל הוא שהעובד רשאי להתפטר בדין מפוטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העסקתו הירודים והנוגדים את החוק, וכי גובה השכר הינו תנאי יסודי ועיקרי ביחסי העבודה. עוד נקבע, כי לאחר שהעובד פנה למעביד בע"פ ובכתב לתקן את המעוות, לא ניתן לדרוש מעובד כי יתפטר באופן מיידי ובטרם ערך בירורים בדבר מקום עבודה חלופי, (במקרה הנדון במשך כחודש) שמא יוותר ללא מקור מחיה. בנוסף, בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעת עובד ופסק לטובתו הפרשי שכר מינימום בסך של 2,800 ₪, מאחר והשכר ששולם לעובד לא תאם את נתוני עבודתו בפועל. כמו כן, בית הדין הורה למעסיקה להחזיר לעובד כספים בסך 4,980 ₪ אותם קיזזה משכרו בגין קנסות תעבורה שונים, לאור העובדה כי ניכויים אלו מנוגדים לחוק הגנת השכר. בית הדין פסק לטובת העובד פיצויי פיטורים בסך של 25,875 ₪ , והוצאות בסך 5,000 ₪.

(תע"א 3505-07 חסון יצחק נ' מיכה מרציאנו)

יחידת השירות הטכני של 'הוט טלקום' אינה יחידת מיקוח נפרדת בחברת 'הוט'

בית הדין דחה את בקשתה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, להכיר ביחידת השירות הטכני בקבוצת הוט טלקום כיחידת מיקוח הנפרדת משאר הקבוצות השייכות לחברת הוט, וכן, להכיר בהסתדרות החדשה כארגון עובדים יציג ביחידת מיקוח זו. בית הדין בחן התקיימותם של הקריטריונים השונים הנהוגים בפסיקה לצורך קביעת ייחודיות של יחידת המיקוח: מקום ביצוע העבודה- הטכנאים מבצעים את העבודה בבתי הלקוחות ואינם נמצאים כלל במשרדי הוט, סוג העבודה- הטכנאים הינם עובדי שטח המבצעים עבודה ברחבי הארץ ומחזיקים ברכב צמוד מטעם החברה, הכשרה-תעודת הכשרה כטכנאי. לפיכך קבע, כי מערך השירות הטכני הינו קבוצה מובחנת ומופרדת בין כלל העובדים בקבוצת הוט. עם זאת, קבע כי לא הוכח שלמערך השירות הטכני בהוט טלקום קיים אינטרס ייחודי כלשהו, השונה מזה של כלל עובדי מערך השירות הטכני שאינם מקבוצת הוט טלקום, ומזה של עובדי הוט בכלל. כן נקבע, כי קבוצת הוט בכללותה הינה קבוצה הטרוגנית הכוללת עובדי שטח ועובדי משרד, וכי חרף העובדה שעובדי מערך השירות הטכני בעלי תנאי וסוג עבודה שונים, הם באים במגע עם עובדים אחרים בקבוצת הוט באופן שוטף. לפיכך נקבע, כי אין לראות במערך השירות הטכני ביחידת מיקוח נפרדת. בית הדין הציע מתווה חדש להתארגנות לפיה יש לבחון מחדש את המבחנים שנקבעו בפסיקה באופן שירחיב את הגדרת יחידת המיקוח בהתארגנות ראשונית במקום העבודה, באמצעות מנגנון של "יחידת מיקוח זמנית". בית הדין ציין כי בהעדר ייחודיות הנדרשת לקבוצת טכנאי הוט טלקום, אין אפשרות להשתמש במנגנון זה.

(סק"כ 15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת ואח' )

ביה"ד קבע, כי העירייה וחברת כוח האדם שימשו כמעסיקות במשותף של סייעת בביה"ס וחייב אותן יחדיו לשלם לה את שכרה.

בית הדין האזורי לעבודה, קיבל חלקית את תביעת סייעת להצהיר כי חברת כח האדם ועיריית רמלה הן מעסיקותיה במשותף, ולחייבן ביחד ולחוד בתשלום זכויותיה. בית הדין קבע, כי על-פי מבחן הפיקוח והשליטה, העירייה היא זו שפיקחה על עבודתה של הסייעת, הסייעת השתלבה בעבודתה בכיתת חינוך מיוחד בבית-ספר השייך לעירייה ולכן מתקיימים מבחני הפסיקה לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין העירייה לבין הסייעת. בנוסף נקבע, כי חברת כח האדם קיבלה את הסייעת לעבודה, שילמה את שכרה של הסייעת, לא הייתה רק צינור להעברת תשלומים. כמו כן, בחוזה העבודה שבין חברת כח האדם לבין הסייעת נקבע במפורש, כי החברה מצהירה שהעובדים שיבצעו מטעמה עבודות יהיו עובדיה בלבד. לפיכך נקבע, כי מתקיימים מבחני הפסיקה לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין חברת כוח האדם לבין הסייעת. בית-הדין קבע, כי לאור הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, שבשל מחלוקת כספית הנטושה בין חברת כח האדם לבין העירייה באשר לחובות לכאורה של העירייה כלפי החברה, נמנע תשלום שכרה כדין של הסייעת, וכי מדובר במקרה חריג שבו ניתן לקבוע כי העירייה וחברת כוח האדם שימשו מעסיקות במשותף של הסייעת. בית-הדין חייב ביחד ולחוד את העירייה ואת חברת כח האדם לשלם לסייעת סכום של כ- 37,000 ₪ בגין זכויות סוציאליות שונות והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,500 ₪.

(תע"א 7997-09 שלום גבריאלה אביגיל נ' קפלן את לוי בע"מ)

לפסקי הדין המאוזכרים במקבץ הפסיקה הנ"ל:

עשר 57737-11-11 סופר סקיוריטי בע"מ נ' מדינת ישראל

סק"כ 8375-11-11 לשכת התיאום של הארגונים הכלכלים ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה

תע"א 7997-09 שלום גבריאלה אביגיל נ' קפלן את לוי בע"מ

* לאתר משרד עורכי דין חיים ברנזון http://www.berenzon-law.co.il/

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.