לפני כ-3 שנים שתי האחיות פנו לבנק וביקשו למשוך כספים שנותרו בחשבון אמן המנוחה. אך גם לאחר שהציגו צו ירושה נדרשו לחתום על עוד ועוד טפסים. השופטת קבעה שהבנק יפצה אותן ב-2,500 שקל על "ההכבדה".
ב-2014 שתי אחיות ביקשו מבנק הפועלים להעביר אליהן את יתרת הכספים שנותרו בחשבונה של אמן שנפטרה באותה שנה. הבנק סירב לשחרר את הכספים והתנה זאת בהצגת צו ירושה וחתימה על כתב שיפוי.
האחיות הוציאו צו ירושה ב-2015 והגישו אותו לבנק אך עדיין לא זכו לקבל את הכספים והבנק דרש מהן חתימה חוזרת על ייפוי כוח לבא-כוחן ועל כתב שיפוי.
בנסיבות אלה הגישו האחיות תביעה נגד הבנק בבית משפט השלום בירושלים. לטענתן, מאחר שאחת האחיות הייתה "בעלים במשותף" יחד עם האם בחשבון, דרישת הבנק להצגת צו ירושה וחתימה על כתב שיפוי "מיותרת וחסרת בסיס משפטי".
לטענתן, די היה בחתימתן על מסמך המצהיר שהן היורשות היחידות, והתעקשות הבנק להצגת צו ירושה גרמה להן הוצאות מיותרות.
יתר על כן, טענו האחיות, גם לאחר שהציגו בפני הבנק את הצו הוא "התמהמה" עם העברת הכספים ודרש חתימה על טפסים נוספים תוך שהוא ממשיך לגבות עמלות על ניהול החשבון במקום להקפיא אותו.
הבנק טען מנגד שפעל בהתאם לחוק הירושה הקובע שעליו לקבל צו ירושה והוראות בכתב מהיורשים כתנאי להעברת הכספים בחשבון.
הוא הסביר שלא העביר את הכספים לאחיות גם לאחר קבלת הצו מאחר שהן סירבו לחתום על התחייבות לשיפויו במקרה בו יתבע על ידי צדדים שלישיים שיוכיחו את זכאותם כיורשי המנוחה.
עם תחילת הדיונים בבית המשפט לפני כחצי שנה הסכים הבנק להעביר לאחיות את הסכום שנותר לדבריו בחשבון – 68,000 שקל. האחיות קיבלו את הכסף אך עמדו על המשך ההליך לנוכח העיכוב בהעברת הכספים וההוצאות המיותרות שנגרמו להן לשיטתן.
היה צריך לזרז
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס ציינה שאמנם במקרה של חשבון משותף יש חזקה שלפיה כשאחד השותפים נפטר הבעלות על יתרת הכספים עוברת לשותף השני, אך ניתן לסתור אותה ולא די בפתיחת חשבון משותף כדי להוכיח בעלות של יתר השותפים בכספים המצויים בו.
לדברי השופטת, הוכח שהחשבון בו מדובר נפתח במקור על ידי הוריהן של האחיות, והבת הצטרפה אליו מאוחר יותר. לדבריה, בכך יש כדי לבסס את דרישת הבנק להצגת צו ירושה שכן עשויות להתעורר טענות של יורשים פוטנציאליים אחרים נגד הבעלות שלה בחשבון.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שדרישת הבנק להצגת צו ירושה נעשתה כדין ולא היה די בהודעה שמסרו לו האחיות שלפיה הן היורשות היחידות. בנסיבות אלה היא דחתה את תביעתן לפיצוי על ההוצאות שהיו כרוכות בהוצאת צו הירושה.
עם זאת, השופטת קבעה שניתן היה לצפות שלאחר שהצו נמסר לבנק הוא יזרז את העברת הכספים ולא יטריח את האחיות לחתום על כתב שיפוי ולהעביר אליו שוב ייפוי כוח.
בשל "ההכבדה על התובעות וטרחתן לפנות חדשות לבקרים לבנק, ממועד הצגת צו הירושה ועד מועד העברת הכספים בחשבון לידיהן שנעשתה רק לאחר שהוגשה התביעה" חייבה השופטת את הבנק בפיצוי התובעות בסך של 2,500 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 3,000 שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד י' וינוגרד
- ב"כ הנתבע: לא צוין בפסק הדין
עו"ד יחזקאל חרלף
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.