ב-2017 האיש פיצל את דירתו בירושלים והשכיר אותה לשני דיירים – דבר שהצריך בנייה והריסה של כניסות, פתיחת חלונות והתאמות נוספות – והכל ללא היתר. השופט שהטיל את הקנס התחשב במצבו הרפואי של הנאשם ובעיקר בעובדה שלפני גזר הדין הוא ביטל את הפיצול.
בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים גזר רק קנס בסך 5,000 שקל על אדם שהודה במספר עבירות בנייה שביצע בדירתו בירושלים.
על פי כתב האישום בו הודה, סביב חודש מאי 2017 האיש פיצל את הדירה לשתי יחידות, בנה קירות, פתח חלון, וביצע פעולות נוספות – והכל ללא היתר מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. השופט דניאל מרדכי דמביץ התחשב בעיקר בכך שלאחר הכרעת הדין, האיש הסיר את הפיצול, ובכך העבירה "הוסרה".
לאחר שהודה בתחילת המשפט, ההליך עבר לשלב הטיעונים לעונש בטרם גזירתו. המדינה טענה כי בעוד שהנאשם הרוויח מהשכרת היחידות המפוצלות, מעשיו פגעו במערכת השלטון, בדיירים השכנים, בתשתיות ובסביבת הנכס.
בתוך כך, לאחר שהורשע בהכרעת הדין, הנאשם "הסיר את העבירה" – כלומר ביטל את הפיצול והפסיק להשכיר את היחידות.
בנסיבות אלה המדינה ביקשה להטיל עליו עונש של קנס בסך 32,000 שקל, שהוא לשיטתה ברף הנמוך של הענישה – לפי חישוב של 400 שקלים למ"ר כפול 80 מ"ר.
הנאשם, כבן 61, טען בין היתר כי מטרתו לא הייתה לפצל את הדירה כדי להשיא רווחים, וראיה לכך היא שלא עשה זאת מאז שרכש את הדירה ב-1985. לדבריו, רק לפני מספר שנים הוא ושכנים נוספים קיבלו אישור להרחיב את דירותיהם. לאחר שהרחיב את דירתו מ-4 ל-6 חדרים גילה שאין ביקוש לשכירות של דירה בגודל כזה ולכן החליט על הפיצול. לטענתו, הא חשב שהפיצול אפשרי לאחר שקיבל ייעוץ משפטי וגם השאיר דלת שחיברה בין 2 היחידות.
עוד הוא טען, כי פירוק הפיצול והוצאת הדייר שהתגורר באחת היחידות בהתאם להחלטת בית המשפט, גרר הוצאות גדולות וחייב אותו לקחת הלוואות.
בנוסף לכך הוא הציג מסמכים לפיהם חשבון הבנק שלו במינוס, וכן מסמכים רפואיים שלפיהם הוא ואשתו סובלים שניהם ממצב רפואי לא פשוט. השניים חולים בסרטן מסוגים שונים, והאישה אף לקתה לפני מספר שנים באירוע מוחי.
חלק מהדירה חוקית
לאור מכלול הנסיבות – היקף העבירה, משך הזמן שבוצעה, והעובדה שלא יצרה סיכון או פגיעה בשלום הציבור – השופט דמביץ סבר כי מתחם העונש המתאים באופן כללי הוא קנס בסכום שבין 3,500-21,000 שקל.
בהקשר זה השופט חלק על המדינה כשהבהיר כי בעיניו אם רצתה לייצר מתאם בין עונש לבין שטח, היה עליה לטעון לגבי שטח של 35 מ"ר ולא 80 מ"ר, שכן אחת מהיחידות (בשטחה של 35 מ"ר) הופרדה שלא כדין, אך יתר הבנייה היא חוקית.
השופט קבע כי במקרה זה העונש הראוי נע בין 3,500-14,000 שקל, לנוכח נתוני העבירה וקשיים כלכליים של הנאשם.
מכאן הוא עבר לשקילת נסיבות שאינן קשורות לעבירה עצמה, ובהן גילו של הנאשם, השפעת העונש עליו ועל רעייתו, העובדה שהודה ולקח אחריות ומנסה לחזור למוטב, ושיתף פעולה עם רשויות החוק.
השופט אף ציין כי "נוכח הכרעת הדין, הנאשם הסיר את העבירה. זהו שיקול חשוב מאוד לקולא", ובסופו של דבר גזר על הנאשם קנס בסך 5,000 שישולם בעשרה תשלומים שווים.
ככל שהקנס לא ישולם, ייאסר הנאשם למשך 20 יום.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגזר הדין
עו"ד אלון אברהמוב
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.