פיקוד העורף אישר לקשישה מצפת להקים ממ"ד – השכנים התנגדו

האישור להקמת ממ"ד במסלול מקוצר ניתן מתוקף הוראת השעה של מלחמת חרבות ברזל. בית המשפט דחה את התנגדות השכנים משלא הוכח ששטח הגינה המוקצה לבניית הממ"ד שייך לדירתם

בהחלטה שפורסמה לאחרונה דחה בית משפט השלום בצפת בקשה של תושבי העיר למנוע מהשכנה שמתחתם לבנות ממ"ד בשטח החצר המשותפת. השופטת עביר גבריס קבעה שטענות המבקשים לפיהן השטח עליו מתוכנן להקים את הממ"ד הוצמד לבעלותם הבלעדית, וששכנתם לא קיבלה את הרוב הדרוש לצורך התנעת המהלך, לא הוכחו.

המבקשים, בני זוג, סיפרו שהם גרים מזה 35 שנה בבניין בצפת נשוא ההליך, המכיל ארבע דירות. לדבריהם שכנתם בת ה-86, המשיבה, עברה לגור בדירה שמתחתם לפני תריסר שנים. ביולי האחרון קיבלה הקשישה אישור מפיקוד העורף להקמת ממ"ד לדירתה, על רקע מטחי הטילים הבלתי פוסקים על יישובי הצפון, והוראת השעה שנכנסה לתוקף בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המאפשרת הקמת ממ"דים במסלול מקוצר ללא צורך בהיתר.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט טענו בני הזוג כי השטח עליו מתכננת שכנתם להקים את הממ"ד, בגינה המשותפת, הינו בפועל בשימושם הבלעדי והוצמד לדירתם. בנקודה זו הבהירו המבקשים שפיקוד העורף לא בדק האם שכנתם זכתה לרוב של 60% בקרב הדיירים לצורך הקמת הממ"ד כנדרש בחוק, טרם מתן האישור. בנסיבות אלה עתרו בני הזוג לקבל צו שימנע מהקשישה להקים את הממ"ד.

לעומתם טענה הקשישה שמעולם לא בוצעה חלוקה מוסכמת של הגינה לפי דירות, וכי שטחה פתוח לכלל הדיירים. לדבריה נוכח גילה המתקדם ומצבה הבריאותי היא מתקשה להגיע למקלט ציבורי בהישמע אזעקה, כך שהצורך הבהול בהקמת ממ"ד לדירתה כמחסה מפני ירי טילים הוא ברור.

חייה בסכנה

השופטת גבריס הסבירה שבבקשה לצו מניעה נבחנים שני אלמנטים: סיכויי התביעה בהליך העיקרי ומאזן הנוחות (כלומר, לאיזה צד ייגרם יותר נזק אם הבקשה תידחה/תתקבל).

אשר לסיכויי התביעה קבעה השופטת שבני הזוג לא עמדו בנטל להוכיח ששטח הגינה המוקצה לצורך הקמת הממ"ד הוצמד לדירתם והוא בבעלותם הבלעדית, וכי הקשישה לא זכתה לרוב הנדרש בקרב הדיירים.

בנושא ההצמדה נכתב בהחלטה ש"המבקשים לא דאגו להציג כל מסמך או אסמכתא כלשהי בעניין זה", כאשר המבקש הודה מפורשות במהלך עדותו, כי אינו מחזיק במסמך כלשהו המלמד על הסכמת יתר בעלי הדירות להצמדה הנטענת. "כשמדובר בטענה להסכמה של כל בעלי הדירות לגריעת חלק מהרכוש המשותף והצמדתו לצמיתות לדירה מסוימת", הדגישה השופטת, "ההסכמה אמורה להיות מפורשת ולא כללית".

גם בנושא הרוב שקיבלה הקשישה נחלו בני הזוג הפסד. לדברי השופטת, מאישור פיקוד העורף שהציגה המשיבה עלה שהקמת הממ"ד זכתה לתמיכת דיירי שתי הדירות האחרות בבניין, ומכאן שהיא מחזיקה ב"הסכמה של בעלי הדירות שיש בבעלותם 60% מהדירות", כנדרש בחוק.

לסיום קבעה השופטת שגם מאזן הנוחות נוטה לטובת הקשישה. "ככל שיינתן צו המניעה, הדבר יגרום לנזקים משמעותיים למשיבה, לרבות סיכון חייה בגיל 86, עקב המצב הביטחוני השורר במדינה ונוכח העובדה כי תצטרך לרוץ למקלט הציבורי הרחוק מדירתה, בשים לב כי העיר צפת ידעה התרעות ואזעקות רבות לאורך חודשים", כתבה.

מנגד, נכתב בהחלטה, לבני הזוג לא ייגרם נזק משמעותי אם תידחה בקשתם, משום שעדיין תישאר בידם האפשרות לבנות ממ"ד צמוד לדירתם, מעל לזה של שכנתם.

בסיכום העניין הבקשה נדחתה תוך חיוב בני הזוג בהוצאות של 3,000 שקל לטובת הקשישה.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.