מייסד חברת "רמפל", רמי פלר, הגיש קובלנה פלילית נגד עובד לשעבר ומעסיקו החדש אלא שההליך הסתיים בזיכוי מהדהד תוך ביקורת חריפה על התנהלותו הבעייתית, בלשון המעטה, של פלר עצמו.
בית משפט השלום בתל-אביב זיכה לאחרונה נאשמים מקובלנה פלילית שהגישה חברת "רמפל סלולר סטוקמרקט" נגד עובד החברה לשעבר ומעסיקו החדש. הקובלנה ייחסה לשניים עבירה של גילוי מידע סודי מקצועי. "המסקנה ברורה אחת ויחידה שיש לזכות את הנאשמים תוך מתן משקל בכורה לזכות להליך הוגן שהוא לב לבו של ההליך הפלילי", פסקה השופטת נעה תבור.
הקובלנה הוגשה נגד סוכן מכירות בכיר שעבד בחברה כ-6 שנים ומעסיקו החדש. "רמפל" טענה כי ב-2010 העובד-לשעבר העביר למעסיק החדש מידע עסקי של החברה במסרונים ובדואר אלקטרוני.
הנאשמים טענו מנגד כי "רמפל" מנהלת נגדם מסע רדיפה ונקמה בשל תחרות מקצועית. עוד נטען שמדובר בקובלנה שהוגשה לאחר שתיק החקירה הפלילית נגנז על ידי הפרקליטות.
לגופו של עניין נטען כי הראיות המבססות את הקובלנה הושגו בדרך פסולה. ומה היה הפסול הגדול? פלר, שחשד בעובד, לקח את הטלפון הנייד שלו וחדר לתיבת הדוא"ל הפרטית.
החוקר הפרטי איים
משפטית, המחלוקת העיקרית עסקה בשאלת קבילות הראיות. לאחר ניתוח מעמיק, השופטת תבור החליטה לפסול את הראיות שפלר מצא בחיפוש במכשיר, כיוון שהושגו תוך פגיעה בפרטיות.
השופטת הבהירה שחיפוש האמת אינו מטרה שכל האמצעים כשרים להשגתה, ובהיעדר הסכמה של הנאשם, צריך היה לקבל צו שיפוטי.
בהקשר זה השופטת ציינה כי "מר פלר פגע באופן מכוון בזכות הפרטיות שהיא זכות יסוד חוקתית... העובדה שבמעשיו אכן גילה ראיות שיכולות לשמש אותו בתביעתו אינה מכשירה את הכניסה לקודש הקודשים של המידע הפרטי".
בהמשך, השופטת פסלה גם את התכתובות שהושגו על ידי המשטרה, שכן גם רמפל וגם המשטרה, לא ניסו להפריד ולמיין מחדש את החומרים. "מדובר במסרונים שצירופם לתיק מהווה פלישה גסה לפרטיות ללא כל קשר לעבירה שנחקרה", כתבה.
בסופו של דבר, השופטת הבהירה כי משנפסלו התכתובות לא נותרו די ראיות להרשעת הנאשמים.
אל החיפוש הבלתי חוקי הצטרפו פגמים נוספים. למשל, זימון הנאשם למשרדו של פלר, שם המתין לו חוקר פרטי, שאמר שאם ילכו לבית משפט "אתה תפסיד את כל מה שלא חשבת שיהיה לך אי פעם", תוך שהשליך לחלל האוויר את המילה "סיקוריטטה" (המשטרה החשאית ברומניה), ביודעו שהנאשם נולד ברומניה.
לפי השופטת, אילו היה מדובר בחקירת משטרה היא הייתה נפסלת תוך ביקורת חריפה על החוקרים.
בנוסף, השופטת הצביעה על התנהלות בלתי ראויה של רמפל תוך כדי ניהול ההליך, שכן פלר שוחח עם החוקר הפרטי שהסנגור התכוון לזמן כעד הגנה. השופטת כתבה כי "שיחה כזו עם עד הגנה על ידי מי שבמקור שילם לו עבור השירות... היא בעייתית וזאת בלשון המעטה שבהמעטה".
לבסוף השופטת קבעה כי ההליך – שהחל בחיפוש לא חוקי ותפיסת ראיות שלא כדין והמשיך בטשטוש פרטים לא נוחים בעת הגשת התלונה במשטרה – נועד לשרת אינטרס צר של הקובלת, המונע במידה רבה מתחושת נקם כלפי עובד לשעבר.
בשל כך, השופטת הדגישה שגם אילו היה נותרו ראיות קבילות שדי בהן להרשעה, בכל מקרה היה מוצדק לבטל את ההליך מטעמים של "הגנה מן הצדק".
עו"ד רענן פרפרי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.