במסגרת מחלוקת על פרשנות הסכם גירושין שנחתם בהליך גישור ביקש הבעל לזמן את המגשרת לעדות. הבקשה נדחתה בהחלטה שמבהירה מה היקף החיסיון שחל על הליכים אלה
השופטת אפרת ונקרט דחתה לאחרונה בקשה של גרוש לזמן לעדות את עורכת הדין ששימשה כמגשרת בהסכם הגירושין. היא הבהירה כי גם אם הצדדים מוותרים על חיסיון הליך הגישור, למגשרת יש זכות נפרדת ועצמאית והיא אינה חייבת להעיד על דברים שאמרה במהלך הגישור. עוד נקבע כי לנוכח דברי המגשרת כי אינה זוכרת את ההליך אין בעדותה כדי לתרום לחקר האמת.
בני הזוג נישאו בשנת 2000 והביאו לעולם שלושה ילדים. היחסים עלו על שרטון וב-2014 הם פנו למגשרת. לאחר שהתקיים הליך גישור הם חתמו על הסכם ממון וגירושין, שאושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין במאי 2015.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת ביחס לפרשנות מספר סעיפים בהסכם.
ב-2017 הגישה האישה תביעה לביצוע ההסכם ובתוך כך ביקשה למכור את בית הצדדים ולהעביר לה כספים שמגיעים לה לטענתה על פי ההסכם. לחילופין היא ביקשה להעביר את מלוא הזכויות בבית על שמה.
בתגובה ביקש הבעל ביקש לזמן את המגשרת לעדות.
המגשרת התנגדה להעיד אך בכל זאת הגיעה לדיון ההוכחות. היא מסרה על דוכן העדים כי אינה זוכרת דבר מהליך הגישור של הצדדים והוסיפה כי בכל מקרה עומדת לה זכות החיסיון, על אף הסכמת הצדדים שהיא תעיד.
עוד היא טענה כי הצדדים התחייבו בהסכם שחתמו עמה כי לא יזמינו אותה לעדות.
האישה השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. הבעל עמד על כך שהמגשרת תעיד וטען כי החיסיון אינו של המגשר אלא של הצדדים ולכן הוא ניתן לוויתור על ידם.
איגוד המגשרים שהצטרף להליך תמך בעמדת המגשרת והפנה לאיסור על מסירת עדות שנמצא בקוד האתי של המגשרים. עוד הוא טען כי הדבר עולה בקנה אחד עם חובות נוספות של המגשר כמו חובת הסודיות ועמדה נייטרלית, כמו גם עם מהות תפקידו ומהות הליך הגישור עצמו.
להגן על מוסד הגישור
השופטת אפרת ונקרט מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה הבהירה כי לנוכח דברי המגשרת כי אינה זוכרת את ההליך אין צורך ותועלת בהמשך עדותה.
לגופה של המחלוקת השופטת ציינה כי הסוגיה של רוחב חיסיון ההליך הגישורי וה"שחקנים" הלוקחים בו חלק נדונה הן בפסקי דין והן בכתיבה אקדמית ומקצועית. באשר לצדדים לגישור, עיון בהוראות החוק ובפסיקה מעלה כי ככל שהצדדים להליך הגישור, או מי מהם, עומדים על חסיון ההליך, לא ניתן יהיה להעיד מי מהצדדים או את המגשר עצמו.
השופטת כתבה כי על אף שטרם נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי יש למגשר עצמו זכות עצמאית לחיסיון, עיון בעמדת ארגון המגשרים ובעמדת המגשרת עצמה כמו גם במאמרים מעלה כי יש לשקול בכובד ראש את ההגנה על מוסד הגישור וציבור המגשרים. מנגד עומדים אינטרסים אחרים גילוי האמת, תקנת הציבור, הגנה על חסרי ישע, עשיית צדק וכיוצא בזה.
בנסיבות אלה לדבריה, בנוסף לחובת החיסיון המוקנית לצדדים לגישור, יש להכיר בחובת חיסיון יחסית לטובת המגשר הנוגעת לדברים שהוא עצמו אמר במהלך הגישור.
בסופו של דבר בקשת הבעל נדחתה ונקבע כי אין לזמן את המגשרת לעדות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד דיינה הר-אבן עוסק/ת בגישור בדיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.