פרצה לשכנה וגנבה מוצרי טיפוח - ההרשעה בוטלה

"נראה כי מדובר בהתנהגות בלתי ראציונלית, המונעת בדחפים המחייבים טיפול, דוגמת מציצנות, יותר מאשר בכוונה לגנוב ולהזיק לרכושו של הזולת", נכתב בגזר הדין שביכר את אינטרס השיקום על פני הוקעת הנאשמת.

המקרה התרחש בנובמבר 2015. לפי כתב האישום, הנאשמת התקשרה לבית של שכנה שהכירה זמן קצר לפני כן, אך לא נענתה. כשהגיעה למקום, היא טיפסה על כסאות פלסטיק, פתחה את חלון הסלון ונכנסה דרכו לבית, אז החליטה לגנוב מתוכו חפצים.

לא יהלומים ולא זהב – מתוך מגירות בחדר השינה הנאשמת לקחה תחתונים, קרם ומכשיר להסרת שיער. אולם היא לא הספיקה לצאת, שכן כמה שניות אחר כך נכנסה השכנה אל ביתה ומצאה שם את הנאשמת.

בעקבות זאת הוגש נגד הנאשמת כתב האישום, בבימ"ש השלום שבקריית שמונה. לפני כחצי שנה, במסגרת הסדר טיעון, הנאשמת הודתה והורשעה בעבירת התפרצות למקום מגורים.

לעניין העונש, ההסדר נותר "פתוח", כלומר הצדדים יכול לטעון ככל העולה על רוחם.

תסקיר שירות המבחן תיאר את חייה ואישיותה של הנאשמת – אקדמאית בת 30, ללא עבר פלילי, נשואה ואם לשני ילדים קטנים, שעלתה מאוקראינה עם משפחתה כשהייתה בת ארבע. בעבר היא עבדה במקצועהּ כביולוגית אולם מאז שעברה להתגורר בצפון היא מתקשית למצוא עבודה ועובדת במשק בית.

אלא שלנאשמת בעיה שאין לכל אחד – היא סבלה מהתמכרות ממושכת לאלכוהול, ואף הייתה תחת השפעתו בעת המעשה, לדבריה.

בעניין זה היא סיפרה שהחלה לשתות בגיל ההתבגרות, והאלכוהול שימש מענה להקלה בקשייה הרגשיים – בדידות, חרדה ואף ניסיון לפגוע בעצמה.

שירות המבחן התרשם שהיא הכירה בבעיית ההתמכרות וגילתה מוטיבציה להשתנות. לפיכך, הומלץ לבטל את הרשעת הנאשמת, שעלולה לפגוע בדימויה העצמי ובאפשרויות תעסוקה עתידיות.

בביהמ"ש, הנאשמת הביעה חרטה ובושה על מעשיה וסיפרה כי ההחלטה לקחת את הדברים מביתה של השכנה התגבשה רק לאחר שכבר הייתה בתוך הבית.

היא ביקשה להימנע מהרשעה וציינה כי היא אוהבת את המקצוע שלמדה ומאד רוצה לעבוד בתחום, וכבר שנה שהיא נקייה משתייה.

מנגד, המדינה התנגדה לביטול ההרשעה וביקשה להטיל על הנאשמת מאסר על תנאי, קנס ושל"צ.

להשאיר לה את העתיד

השופטת רות שפילברג כהן הבהירה כי "הימנעות מהרשעה תהיה מוצדקת רק בהתקיים שני תנאים מצטברים - על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה".

במקרה הנדון, הסבירה השופטת, לא מדובר במקרה התפרצות "רגיל". הנאשמת פרצה אל הבית תחת השפעת אלכוהול, בדרך לא מתוחכמת, בלי להזיק לחלון או למנעול ובלי לגנוב חפצי ערך. "נראה כי מדובר בהתנהגות בלתי ראציונלית, המונעת בדחפים המחייבים טיפול, דוגמת מציצנות, יותר מאשר בכוונה לגנוב ולהזיק לרכושו של הזולת".

משכך, השופטת סברה כי ניתן לוותר על הרשעה ולתת לנאשמת הזדמנות לשקם את חייה. "התרשמתי כי נאשמת צעירה זו מצוייה במערבולת לא פשוטה של נסיבות וקשיים, וכי קיים סיכוי ממשי ולפיו הרשעה זו עלולה לסכל את אפיקי עתידה בתחומי טיפול ותעסוקה", כתבה.

מעבר להתחשבות בחרטת הנאשמת ובהודאתה – שחסכה מזמנו של בית המשפט – השופטת ציינה כי סיכויי הנאשמת למצוא עבודה במקצועה הם שיקול חשוב, שבמקרה זה גובל על השיקול החברתי המחייב הוקעה והרשעה.

לפיכך, השופטת החליטה שלא להרשיע את הנאשמת והטילה עליה 220 שעות של"צ.

• שמות באי הכוח לא צוינו בגזר הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.