פרשת השחיתות בנתיבי ישראל: זוכה רואה החשבון של ״ביבי כבישים״

רואה החשבון הואשם כי רשם כהוצאה מוכרת סכומי עתק שמנכ״ל החברה ובעלי המניות משכו ממנה כדי להעביר כשוחד לנת״י. בית המשפט קבע כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר שהוא היה מודע להונאת המס

השופט חגי טרסי זיכה לאחרונה נאשם ששימש במשך שנים כרואה החשבון של חברת ״ביבי כבישים״. החברה ומנהלה, יהודה בוזגלו, נהגו להעביר שוחד לבכירים בחברה הממשלתית. ב-2006 או 2007 רשם רואה החשבון סכום של 8.4 מיליון שקל שבוזגלו ובעלי המניות משכו מהחברה כהוצאה מוכרת, אף שהסכומים שימשו למתן שוחד. השופט התחשב בזמן הרב שחלף מביצוע העבירה ובכך שנותר ספק האם הנאשם היה מודע לייעוד האמיתי של הכספים.

חברת ״ביבי כבישים״ נמצאת בבעלותו של הקבלן יהודה בוזגלו. הנאשם שימש רואה חשבון מבקר של החברה משנת 1991. 

מי ששימש כמנכ״ל נת״י בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, אלכס ויז'ניצר, נמסרו לביצועה של החברה שני פרויקטים ב-2007 וב-2009.

על פי כתב האישום בוזגלו גייס כספים במזומן כדי לתת אותם כשוחד, בין היתר בדרך של משיכות בעלים מהחברה. לצורך כך, בהוראת בוזגלו, משכו בעלי המניות מיליוני שקלים מחשבון החברה. 

על פי כתב האישום, בסוף 2006 או בראשית 2007, הקטין הנאשם בהנחיית בוזגלו את יתרות החובה של בעלי המניות כנגד רישום ״הוצאות קידום פרויקטים״ בסכום כולל של 8.4 מיליון שקלים, בידיעה שאלה לא היו הוצאות מותרות בניכוי. בהמשך, דרשו הנאשם ובוזגלו את ״הוצאות קידום הפרויקטים״ כהוצאות של החברה בדוחות הכספיים לשנת 2006 על מנת להתחמק מתשלום מס.

הנאשם הבהיר בעדותו כי אינו זוכר את האירוע אך מהדו״חות עולה כי כלל לא הסתיר מרשויות המס את העובדה שהוצאות ״קידום פרויקטים״ נדרשו ללא אסמכתאות כתובות. הוא הדגיש כי פעל בשקיפות מוחלטת באופן שאפשר לרשויות המס לשקול האם לאשר את ההוצאה או לא.

המאשימה טענה כי הראיות מובילות למסקנה שהנאשם היה מודע לכך שהכספים אינם מותרים בניכוי או לכל הפחות עצם את עיניו מלברר עד תום את החשדות שהתעוררו בו בנושא זה.

כבדהו וחשדהו

השופט חגי טרסי מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד זיכה את הנאשם. הוא כתב כי על אף החשד המשמעותי המתעורר כלפי הנאשם, לנוכח הזמן הרב שחלף ובעיקר השמדתם של ניירות עבודה ומסמכי עזר, שייתכן שהיו בידי הנאשם בזמן אמת ושימשו אותו לגיבוש עמדותיו, לא ניתן לקבוע מעל לכך ספק סביר כי היה מודע לכך שההוצאות אינן מותרות בניכוי.

השופט הבהיר כי שעל רואה החשבון להתייחס למנהליו ופקידיו של התאגיד המבוקר בדרך של כבדהו, אך גם חשדהו. חלק מחובותיו המקצועיות של הנאשם היו לחקור ולדרוש, לבחון ולאמת את הרישומים שערך בנוגע להוצאות ״קידום הפרויקטים״. הנאשם חרג מדפוס הפעולה הראוי הזה אך לא הוכח מעל לכל ספק סביר כי הוא, באופן מודע, רשם את אותן הוצאות כהוצאות מותרות  באופן כוזב ובמטרה לסייע לחברה להעלים מס.

השופט הבהיר כי הוכח שהנאשם ליווה לאורך שנים את פעילותה של חברה שנטלה חלק בפרשה חמורה של שוחד, וברור כי משיכות הבעלים האינטנסיביות ורחבות ההיקף חייבו בחינה קפדנית וספקנית שמצדו של הנאשם. עם זאת, החקירה נפתחה רק שנים רבות אחרי האירועים לאחר ביעורם של תיקי העבודה, בשלב בו לא זכר עוד הנאשם את שהתרחש, וזכותו להליך הוגן נפגעה באורח שאינו בר תיקון.

• ב״כ המדינה: לא צוין
• ב״כ הנאשם: עו"ד אשר אוחיון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.