המנוחה הותירה שתי צוואות. בראשונה חילקה את רכושה בין ילדיה בחלקים שווים, אך בשנייה ציוותה שאחד מהם יקבל את רוב הרכוש. נקבע שאותו בן היה מעורב בעריכת הטיוטה של הצוואה השנייה באופן שפוסל אותה
השופטת אפרת ונקרט מבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבלה לאחרונה התנגדות לצוואה, בה המנוחה ביקשה להוריש את מרבית רכושה לבן אחד שלה. מי שביקשו לבטל את הצוואה היו ילדיה הנוספים שטענו כי יש לקיים צוואה מוקדמת יותר של האם, בה חולק הרכוש בין כל הילדים באופן שווה. לטענתם, אחיהם היה מעורב בעריכת הצוואה המאוחרת ואימם לא הייתה כשירה באותו זמן. השופטת התרשמה שהמנוחה דווקא הייתה צלולה בדעתה ולא הוכח שהבן השפיע עליה בפועל. עם זאת היא קבעה כי עצם המעורבות שלו בהכנת הצוואה, פסולה.
בשנת 2000 ערכו המנוחה ובעלה צוואה הדדית, בה ציוותה את כל רכושה לבעל ונקבע כי במידה שלא יהיה בחיים יחולק הרכוש בחלקים שווים יחסית בין חמשת ילדיה.
אלא שב-2010 היא חתמה על צוואה נוספת, בה ביטלה את הצוואה ההדדית וציוותה את רוב רכושה לבן אחד שלה.
בעלה של המנוחה נפטר ב-2015. היא הלכה לעולמה שנה לאחר מכן.
לאחר שאחד מילדיה ביקש לקיים את צוואתה הראשונה (ההדדית), הבן הזוכה בצוואה השנייה הגיש התנגדות וטען כי יש לקיים את הצוואה המאוחרת. בתגובה, ילדים נוספים שלה הצטרפו להליך והתנגדו לקיום את הצוואה המאוחרת.
הזוכה בצוואה המאוחרת טען כי היא מבטלת את הצוואה הקודמת, ויש לכבד את רצון המנוחה.
יתר הילדים טענו שמצבה הבריאותי של אימם בזמן החתימה על הצוואה המאוחרת היה קשה בעקבות אירוע מוחי שעברה והיא לא הייתה כשירה לחתום עליה. לדבריהם אחיהם ניצל את מצבה וכפה עליה לנשל אותם מהירושה.
הגיעה עם צוואה מוכנה
השופטת ונקרט ציינה שהמנוחה הייתה רשאית לבטל את הצוואה ההדדית, שכן היא נערכה לפי התיקון לחוק הירושה שמגביל ביטול צוואה הדדית באופן חד צדדי.
בנוסף, מחוות דעת רפואית שנערכה לפני החתימה על הצוואה המאוחרת וסרטון שתיעד את החתימה בפני עורך הדין, השופטת התרשמה כי המנוחה הייתה כשירה לצוות, ואף קבעה כי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת עליה.
למרות זאת, השופטת קבעה שהבן היה מעורב בעריכת הצוואה באופן שפוסל אותה. היא ציינה כי "מסתורין האופף את עריכת הצוואה המאוחרת" מעיד שהמנוחה לא פעלה לבדה לצורך עריכת הצוואה.
כך למשל, השופטת תהתה מדוע ערכה המנוחה את הצוואה המאוחרת אצל עורך דין שהיא לא מכירה, ושבנה הזוכה הפנה אותה אליו, בעוד שיכלה לעשות זאת אצל עורך הדין שערך עבורה את הצוואה ההדדית, אותו הכירה שנים רבות וקיבלה ממנו יחס אישי.
השופטת ציינה שסביר מאוד להניח שהמנוחה הגיעה אל עורך הדין כבר עם צוואה מוכנה, כיוון שהצוואה נחתמה בפגישה הראשונה ביניהם, והרופאה שבדקה את כשירותה לפני החתימה העידה שהמנוחה הגיעה אליה עם טיוטת צוואה. זאת, כאשר המנוחה לא יודעת קרוא וכתוב ואף אחד מילדיה (למעט הזוכה) לא ידע על קיומה של הצוואה הזו.
ההסבר ההגיוני שעולה מכל אלה, קבעה השופטת, הוא שהבן ערך בעצמו את הצוואה או לפחות היה מעורב באופן משמעותי בעריכתה.
לפיכך, השופטת הורתה על ביטול הצוואה המאוחרת.
הבן חויב בהוצאות האחים בסך 20,000 שקל, ובהמשך תתברר הבקשה לקיום הצוואה המוקדמת וההתנגדות לה.
- שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד מירב אלקלעי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.