אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> קניין רוחני >> צילומים ברשת הם כמו נרות חנוכה – מותר רק "לראותם בלבד"

צילומים ברשת הם כמו נרות חנוכה – מותר רק "לראותם בלבד"

מאת: עו"ד אלי נחום | תאריך פרסום : 22/05/2016 10:17:00 | גרסת הדפסה

עו"ד אלי נחום

תביעת ענק על שימוש בצילומי פפראצי של בר רפאלי מספקת הזדמנות לדון בהיבטים המשפטיים של סוגית העתקת תמונות, בעולם שבו כל ילד יודע להעתיק ולהפיץ תמונה באינטרנט.   

באתר גלובס פורסמה לאחרונה ידיעה, לפיה חברת צילום אמריקאית שצילמה בעבר את בר רפאלי במהלך חופשת נופש עם בעלה ביוון, הגישה באמצעות עוה"ד קובי מרקוס ואלון פלד ממשרד גורניצקי ושות' תביעה על סך 900,000 שקל נגד עיתון הארץ בגין פרסום הצילומים הנ"ל ב"עכבר העיר", ללא רשותה של החברה.

לשאלות על זכויות יוצרים:

עורך דין זכויות יוצרים

תביעה זו מהווה רק טיפה מתוך אוקיינוס של תביעות שמוגשות בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל כנגד עיתונים, גופים ואנשים פרטיים, בשל שימוש בצילומים ללא היתר. אם בעבר היה זה מסובך למדי להעתיק באיכות טובה צילום שמתפרסם בעיתון או במקום אחר ולעשות בו שימוש, הרי בעידן האינטרנט כל ילד יודע כיצד להעתיק צילום ולהפיץ אותו ברחבי הרשת.

הנגישות לצילומים באינטרנט והקלות הבלתי נסבלת של העתקתם, הביאה אמנם להפצה מסיבית שלהם, אך במקרים רבים העתקת הצילום מהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, וזאת אם המעתיק לא טרח לקבל על כך אישור מבעלי הזכויות בצילום – בין ביודעין ובין שלא ביודעין.

חשוב לומר זאת בצורה ברורה וחד משמעית: אסור לעשות שימוש כלשהו בצילום בו אתם נתקלים באינטרנט, בין אם מדובר בשימוש למטרות מסחריות ובין למטרות אלטרואיסטיות או מטרות  אחרות.

כמו שאומרים על נרות חנוכה: "אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד". כך לדוגמא,  רבים לא יודעים כי גם העתקת צילום לדף פייסבוק מחייבת את אישור בעלי הזכויות בצילום. ייתכן שבמרבית המקרים הדבר לא יגרור אחריו תביעה של בעל הזכויות, אבל כשזה קורה – זה לא נעים.

כהערת אגב ראוי לציין שבמרחבי הרשת ישנם לא מעט אתרים שמפרסמים צילומים המותרים בהעתקה גם ללא אישורם של בעלי הזכויות – כאשר עובדה זו מצוינת במפורש באותם אתרים. אך כאמור מדובר ב"יוצא מן הכלל המעיד על הכלל". ברירת המחדל היא שאסור לעשות שימוש בצילום, אלא אם כן נכלל באתר המפרסם צילומים המותרים בשימוש ללא צורך באישור.

אחת הסיבות לכמות האדירה של תביעות בנושא צילומים היא שמצד אחד הציבור לא מודע להפרת החוק שהוא מבצע כשהוא מעתיק צילום באינטרנט מאתר לאתר, בעוד שמנגד יש היום טכנולוגיות המאפשרות לבעלי הזכויות בצילומים לאתר כל פרסום שלהם באמצעות "רובוטים" שמשוטטים כל העת באינטרנט ומאתרים את הצילומים. מכאן ועד להגשת תביעה נגד המפר, הדרך קצרה.

בד"כ די במשלוח מכתב איום בתביעה מצדו של עורך הדין שמייצג את בעלי הזכויות בצילום, על מנת לשכנע את מי שעשה שימוש שלא כדין בצילום, להגיע לפשרה כספית מול בעל הזכויות. ישנן חברות ענק המחזיקות בזכויות יוצרים על צילומים, שחלק ניכר מהכנסותיהן מבוסס על תביעות כאלו. כמו כן, יש גם לא מעט צלמים שמגדילים את הכנסתם השוטפת באמצעות איתור צילומים שלהם באינטרנט והגשת תביעות נגד המפרסמים.

מהו סכום הפיצוי שיכול בעל הזכויות לקבל?

על פי החוק בישראל מוקנית לו הזכות לתבוע מהמפר פיצוי סטטוטורי שיכול להגיע עד ל-100,000 שקל, בהתאם לנסיבות העניין, וזאת מבלי להוכיח נזק ממשי כלשהו. אם מדובר בצילומים רבים, הפיצוי יכול גם לעבור כמובן את המגבלה הנ"ל.

כשמדובר באדם פרטי שמעתיק למשל צילום לדף הפייסבוק שלו, הפיצוי יגיע בד"כ לאלפי שקלים בודדים. במקרים של שימוש בעל אופי יותר מסחרי, הפיצוי יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים לצילום בודד. ואולם, מדובר כאמור בפיצוי שאינו קשור בהכרח לנזק האמיתי שנגרם לבעלי הזכויות, ואלה זכאים לתבוע גם סכומים גדולים בהרבה – אם יוכיחו שאכן נגרם להם נזק בסדרי הגודל הנתבעים.

יש לציין כי כל הכללים הנ"ל חלים לא רק לגבי העתקת צילומים המתפרסמים באינטרנט, אלא גם על העלאה ראשונית של צילום לרשת ללא אישור בעלי הזכויות.

לסיכום, מספר עצות:

לסיכום, אלה הן עצותיי לכל מי שנוהג להעלות צילומים לאינטרנט או להעתיק צילומים שכבר התפרסמו ברשת:

ראשית, לפני כל שימוש בצילום ברשת, בדקו היטב ובמשנה זהירות האם יש לכם אישור לכך מבעלי זכויות היוצרים בצילום.

שנית, הקפידו לציין את שמו של הצלם, מאחר שגם אי מתן קרדיט כשלעצמו מקנה זכות לתביעה כנגדכם.

שלישית, במקרה שכבר קיבלתם מכתב דרישה לפיצויים מבעלי הזכויות בצילום שעשיתם בו שימוש ללא רשות, הורידו מיד את הצילום מהאתר אליו העליתם אותו. הסרת הצילום כשלעצמה תעמוד לזכותכם, הן בהתדיינות מול התובע לגבי פשרה לפני המשפט, והן כשיקול לשופט שיפסוק את סכום הפיצוי שיושת עליכם.

רביעית, אם אינכם יכולים להוכיח שהתובע אינו בעל זכויות היוצרים בצילום המדובר, או לחילופין שקיבלתם היתר מבעל הזכויות לעשות שימוש בצילום ברשת – וגם אין לכם טענות טובות אחרות בנושא – הרבה יותר משתלם וכדאי לסגור את התביעה בפשרה עוד לפני שתיגררו להליכים משפטיים, במסגרתם תצטרכו לשלם גם שכר טרחת עורך דין ולשאת בעלויות משפט.

*עו"ד אלי נחום עוסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום קניין רוחני באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום קניין רוחני
קניין רוחני: מה ההבדל בין זיוף להעתקה?
עו״ד יעקב מנור (צילום: אתי לירז אביטבול)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ