המים גלשו מקומת הקרקע למרתף והרסו ציוד של חברת הפרסום "דחף". בעלי היחידה בקומת הקרקע האשימו את חברת הניהול בתחזוקה לקויה אך זו טענה כי הצינור אינו רכוש משותף ולכן אינו באחריותה. מה נקבע?
בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה כ-132 אלף שקל לחברת הפרסום "דחף" שציוד שלה ניזוק כתוצאה מהתפוצצות צינור של מערכת מיזוג האוויר בבניין "דחף" בעיר. האחריות הוטלה ברובה (70%) על בעלי היחידה שבקומת הקרקע ומרפאת "סגל מדיקל" שפועלת במקום, מאחר שהצינור שימש את המרפאה. עם זאת נפסק כי גם חברת הניהול אחראית לנזק משום שהייתה צריכה להתריע על מצבו הרעוע.
לפני כשנתיים תבעה "דחף" פיצויים על הנזקים שנגרמו לציוד שלה בשל גלישת המים ליחידות שהיא מחזיקה במרתף. התביעה הוגשה נגד בעלי היחידה בקומת הקרקע, המרפאה שפעלה במקום וחברת הניהול של הבניין "מגדלות יפו". "דחף" טענה כי ניסתה לפתור את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט אבל כולם התנערו מאחריות והאשימו אחד את השנייה.
ואכן, כך היה גם במשפט. בעלי היחידה והמרפאה טענו כי האחריות רובצת על חברת הניהול, שכן הצינור שהתפוצץ שייך למערכת המיזוג המרכזית של הבניין, והיא זו שהייתה צריכה להורות על החלפתו.
חברת הניהול טענה לעומת זאת כי האחריות הצינור מחובר ליחידת מיזוג משנית ששייכת למרפאה באופן בלעדי, ואילו האחריות שלה היא לדאוג לרכוש המשותף בלבד.
כל הנתבעים טענו בנוסף כי הפיצויים שדורשת דחף – כ-116 אלף שקל לא כולל הוצאות – מופרזים, והיא מנסה להוציא מהם מימון לרכישת ציוד חדיש.
להקדים תרופה למכה
השופטת נאוה ברוורמן מינתה מהנדס לבחינת הנזק. לאחר שביקר בנכס התרשם המהנדס כי הצינור שהותקן לפני 20 שנה התבקע עקב גילו, ולו היו מחליפים אותו בזמן ניתן היה למנוע את הנזק בעלות של 600 שקלים בלבד.
כלל הנזקים שנגרמו ל"דחף" הוערכו על ידו ב-86 אלף שקל ללא מע"מ, לאחר שהוריד 25% על בלאי סביר. המומחה ציין עוד כי מדובר בצינור שחובר ליחידת מיזוג משנית, ושימש אך ורק את המרפאה.
השופטת ברוורמן קבעה כי בהתחשב בכך שהצינור הישן היה "מועד לפורענות", בעלי הדירה והשוכרת (המרפאה) – שהצינור כאמור שימש רק אותם – היו צריכים "להקדים תרופה למכה" ולהזמין מומחה לבדיקה או לכל הפחות לפנות לחברת הניהול.
בצד זאת, גם חברת הניהול הייתה צריכה להבחין בצינור הרעוע שהותקן ליד הצנרת המרכזית שעליה היא אחראית. "מן הראוי היה שחברת הניהול, למצער, הייתה מוציאה הודעה מטעמה המורה לבעלי הדירות לבצע את הפעולות הנדרשות לתחזוקת מערכת מיזוג האוויר, כראוי", נכתב.
לנוכח הדברים האמורים השופטת החליטה לחלק את האחריות באופן כזה שבעלי היחידה והמרפאה יישאו ב-70% מהנזק ואילו יחידת הניהול ב-30%.
השופטת קיבלה את תחשיב הנזק של המהנדס הממונה והבהירה ל"דחף" כי הפיצוי צריך לשקף את הנזקים הממשיים שנגרמו לה, בהתאם לערכו של הציוד במועד האירוע ולא בערכי ציוד חדיש.
לפיכך נפסק כי הנתבעים ישלמו ל"דחף" פיצויים של כ-102 אלף שקל (כולל מע"מ והפרשי ריבית והצמדה) וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30,000 שקל – בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם.
- ב"כ התובעת: עורך דין אליה חסדאי
- ב"כ הנתבעים: אמנון עמיקם, עורך דין נזיקין (בשם בעלי היחידה והמרפאה), עו"ד טל קורנצקי (בשם חברת הניהול)
עו"ד אליהו ידיד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.